ה"פרילאנסרים" – היש להם זכויות עובדים?

מאז תחילת משפט העבודה בישראל קיים המושג "משתתף חופשי", המוכר יותר בתרגומו הלועזי "freelancer" ("פרילאנסר").

לא פלא שהמושג נפוץ כל כך. זהו מעמד האופייני בעיקר לעולם הבידור, האמנות והתקשורת, הזוכים מטבע הדברים לחשיפה נרחבת. אולם לא רק בתחומים אלה מקובל מעמד המשתתף החופשי. הוא נפוץ גם בתחומים נוספים כמו מרצים באקדמיה, מנחי קבוצות, גרפיקאים ועוד.

אם כן, מהו מעמדם של הפרילאנסרים? האם הם נחשבים עובדים? האם יש להם זכויות של עובדים, על פי משפט העבודה?

על פניו, התשובה האינסטינקטיבית היא לא. פרילאנסר אינו עובד שכיר, אין לו יחסי עובד מעביד עם מי שמקבל ממנו שירות, והוראות משפט העבודה – החוקים, משפט העבודה המגן, צווי ההרחבה, פסקי הדין של בית הדין לעבודה – כל אלה לא חלים עליו ולא נוגעים לו.

בעניינו של ד"ר שאול צדקא ששימש ככתב גלי צה"ל בלונדון, נדון מעמדו של המשתתף החופשי, והשופטים נחלקו בדעותיהם באשר לשאלה האם יש להכיר בזכאותם של המשתתפים החופשיים לזכויות מסויימות מכוח המשפט העבודה המגן. דעת הרוב קבעה כי אין מקום לכך, וכי משתתף חופשי אינו עובד ואינו זכאי לזכויות כאלה.

אם כן, ככל שאדם הוא משתתף חופשי, הן כיוון שהסכים לכך והן כיוון שמכלול הנסיבות בעניינו מצביע על כך, אין לו יחסי עובד-מעביד עם מקבל השירות לו הוא נותן שירות, ומשפט העבודה אינו חל עליו.

במצב זה גם אין לדבר על "זכויות עובדים של פרילאנסרים". זכויותיהם הן חוזיות, על פי הקבוע בהסכם שחתמו עם מקבל השירות, והם אינם נהנים מ"מעטפת" הזכויות וההנגנות של משפט העבודה המגן.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בעובד שהוגדר כמשתתף חופשי בכפיה על ידי המעביד, כשהגדרה זו אינה אלא פיקציה שנועדה רק לאפשר למעסיק להתחמק מחובותיו כמעסיק, בעוד שמכלול נסיבות העבודה מלמדות כי מדובר בעובד שיש לו יחסי עובד-מעביד עם מי שמקבל ממנו את השירות, יכול עובד כזה לפנות לבית הדין לעבודה, שהוא בעל הסמכות לדון בשאלת קיומם או אי קיומם של יחסי עובד-מעביד, ואם יוכיח שנסיבות העסקתו מלמדות על קיום יחסי עובד מעביד, יהיה זכאי לכל הזכויות וההגנות המוקנות לעובד השכיר מכוח משפט העבודה המגן.

לאורך השנים כבר קרו לא מעט מקרים בהם נותני שירות שנחשבו כפרילאנסרים פנו לבית הדין לעבודה והוכרו כעובדים. כך ד"ר צדקא הנ"ל, כך חוקר פרטי, כך מרצה שנתנה הדרכה בבנק גדול ועוד ועוד.

עולם העבודה דינמי ואינטנסיבי. מתכונות העסקה שונות נוצרות ומתפתחות. ירידת הצורך בנוכחות אישית של העובד במקום העבודה, תוצאה טבעית ומתבקשת מהתפתחות המחשוב והאפשרות לבצע את כל העבודה מרחוק באמצעות רשת האינטרנט, מייצרת צורות העסקה חדשות שלא היו עד כה. כל אלה מצריכים התאמה של משפט העבודה, ובתי הדין לעבודה פועלים בכיוון זה, כפי שניתן ללמוד מפסיקתם בשנים האחרונות.

רענן קריב, עו"ד ומגשר