בלעדי לתרמיקס -  פורטל היזמות! 

גיורא שביט הוא היזם והמייסד של חברת "גיורא שביט" המפעילה את בית הספר לאיפור בינלאומי ויצרנית ומשווקת של מוצרי איפור איכותיים לשוק המקצועי הפרטי.

 

סיפורו של שביט הוא סיפור מעניין על יזם שעלה לארץ ממדינת עולם שלישית וגדל בכל תקופת צעירותו בעוני כלכלי, כהגדרתו, אבל עם ראיית עולם מעניינת, המעריכה את עולם ההשכלה הגבוהה והאסטרטגיה, הקים את העסק שלו בשלבים והפך אותו מבית ספר קטן לאיפור שפועל מדירתו הקטנה לחברה גדולה העוסקת בתחומים רבים של איפור – הדרכה, יבוא, ייצור ושיווק.

 

 

גיורא שביט פתח את הריאיון עם הגדרה של שלושה קווים מנחים המאפיינים את התנהלותו ואת החשיבה העסקית והכללית שלו:

הקו המנחה הראשון הוא "כל מה שקורה לי הוא באחריותי בלבד. אני לא מאשים אף אחד במה שקורה לי".

הקו המנחה השני הוא שיש הבדל בין עוני "כלכלי" לבין עוני "תרבותי" למרות שרבים אינם יודעים להפריד בין השניים.

הקו המנחה השלישי הוא כל מה שתעשה, תבצע אותו הכי טוב שאפשר! וכאן מציין את שאיפתו כילד להיות נהג קטר...

 

שביט, יליד צ'ילה, עלה לארץ בגיל 15, התגורר בקיבוץ ובהמשך עזב את הקיבוץ ולמד באקדמיה כסטודנט. לפי תיאורו, חייב שביט למשפחתו הקרובה את העושר התרבותי – קריאה, לימוד, הסתכלות בים ובטבע, נימוסים והליכות ותרבות. יתרה מכך, כיום מלמד שביט נימוסים והליכות אנשי עסקים מצליחים...

 

המוטו של גיורא שביט, ביזמות עסקית ובחיים בכלל, הנובע מהמסגרות שעליהן חונך – המדגישות את היושרה והיושר האישי – הוא "להיות בן אדם"! אבני היסוד של להיות "בן אדם" הן מערכת היחסים ש"בין בן אדם למקום ובין בן אדם לחברו". גם אם הוא עצמו אינו האיש הכי צדיק והכי טוב בעולם הרי שהוא חי על פי ערכים ומסגרות אלה וכדוגמא אישית הוא מציין את הסיוע הכלכלי שהוא נותן למשפחה בצ'ילה. "כל אחד עוזר ביכולות שלו". דוגמאות אחרות שהוא נותן הן של וורן באפט [המשקיע המפורסם] וביל גייטס [מייסד מיקרוסופט] שהתעשרו מאד אבל תורמים חזרה את כספם לחברה.

 

 

בתחילת סיפור המעשה מציין שביט שלמעשה עד לפני כשנה וחצי לא הייתה לו שום תוכנית מוגדרת.

 

שביט עלה לארץ בגיל 15 וחי בקיבוץ. הוא התחתן בגיל צעיר מאד ובגיל 19 כבר היה אב לילדה. לאחר גירושיו נאלץ שביט לעזוב את הקיבוץ והלך ללמוד טכנאות רנטגן [לימודים שמומנו על ידי המדינה] ותוך כדי כך עבד בעבודות סטודנטיאליות - מלצרות וניקוי דירות. שביט ידע שלא יעסוק במקצוע זה, אבל כשיש ילדה לפרנס – הכל תופס.

 

 

השאיפות האמיתיות של שביט היו בתחום ההוראה והאמנות ולאחר סיום לימודי טכנאות הרנטגן נסע לצרפת בכדי ללמוד אמנות ובמקביל לכך התפרנס מ...טכנאות רנטגן.

 

במסגרת לימודי האמנות נתקל לראשונה בתחומי האיפור והאמנות הקינטית – Art Claushe. תוך כדי לימודי האמנות נרשם לבית ספר לאיפור, שם גילה כישרון ובהמשך התקבל לעבודה באופרה של פריז. לאחר סיום לימודי האמנות נסע לארה"ב לסטאז'. שביט מציין שכל גרוש שהרוויח הושקע בלימודים, והוא הרוויח הרבה באותה התקופה.

 

שביט מבקר את המנטאליות של הסטודנטים בישראל מבחינת יחסם לנושא השוליה [סטאז']. נושא הסטאז' בעולם הוא בעל חשיבות עליונה ולפעמים בוגרי לימודים אפילו משלמים בכדי לקבל את האפשרות לעבוד וללמוד מבכירים מהם. הסטודנטים בארץ מוכשרים מאד מבחינת הרעיונות והיצירתיות, אולם הרעיון זה רק חלק מהעניין, יש צורך בלהוציא את הרעיון לפועל וכאן בא לידי ביטוי נושא הניסיון האמיתי בשטח. יתרה מכך, כאשר משמשים בתפקיד של שוליה לומדים גם קצת צניעות, מדגיש שביט.

 

במשך כשנתיים שימש שביט כשוליה בארה"ב ובאחד מתפקידיו אף שימש כשוליה של המאפר הראשי בסרט המפורסם זוכה האוסקר – "שם הורד".

 

שביט חזר לארץ עם מקצוע ועבד כפרי-לאנס בתחום האיפור. הוא טוען שכשחזר לארץ היה "תמים חלקית" ומצא שבארץ ישנן קליקות רבות בתחום האיפור, מה שמוביל לבינוניות. גם בארה"ב יש קליקות אבל עדיין עם הרבה מקום לביטוי אישי.

 

 

חושיו הובילו אותו להוראה ואופיו הוביל אותו לעצמאות. ללא השקעה כספית, הקים שביט עסק קטן ללימוד איפור בדירתו. בכל שיעור הגיעו 2 זוגות, מצוידים בכיסאות, עליהם היו יושבים במהלך השיעור...

 

במסגרת ההוראה לימד שביט תלמידים שכיום הפכו למאפרים ידועים ומוכרים וכן הכיר אנשים מפורסמים כמו מימי מוזס ויושבת ראש איגוד הקוסמטיקאיות שהזמינו אותו להרצות אצלן. תוך שנתיים הפך גיורא שביט למוכר יותר ויותר, עיתונאיות רצו לכתוב עליו ב"לאשה", הקהל התחיל להכיר אותו.

 

 

בסוף שנות השמונים, תוך כדי עיסוקו בתחום, זיהה שביט שבארץ חסרים מוצרים לאיפור. באותו הזמן לא היו בארץ חנויות ומוצרים לאיפור מקצועי וכל העוסקים בתחום האיפור המקצועי בארץ למעשה הביאו חומרים ומוצרים לעצמם. שביט יצר קשר עם חברת "קריולן"  הגרמנית, שהייתה אז אחת החברות המובילות בעולם, נסע אליהם וביקש זיכיון ונציגות בישראל. הוא חזר עם הסכם נציגות.

 

נוצרה מערכת יחסים וקשרים אישיים וחבריים מאד בין שביט לקריולן ושביט אף נשלח מטעם קריולן להעביר סדנאות איפור בדרום אמריקה. אולם במקביל לכך, היו הרבה בעיות עסקיות תפעוליות בשיתוף הפעולה. למרות הסדר הגרמני הידוע, קריולן עבדה מאד לא מסודר! המשלוחים לא הגיעו בזמן והגוונים היו שונים מההזמנות מה שגרם לשביט הפסדים לא קטנים.

 

כאן זיהה שביט שתי בעיות עקרוניות: בעיה אחת היא בעיית המוצרים עצמם של קריולן ובעיה שנייה היא שהוא עצמו אינו איש עסקים, ויש כאן עסק לנהל...

 

כדי לטפל "בבעיה השנייה" נרשם שביט לקורס במט"י ואחר כך נרשם לקורס שיווק ייחודי של חברת GE  שאורגן על ידי מכון היצוא וכלל שבוע בתנאי פנימייה במלון דן קיסריה ופגישות עם אנשי שיווק וניהול מובילים. שביט הגדיר את הקורס כקורס שיווק בלתי רגיל שנתן לו צורת חשיבה רחבה מאד.

 

מנקודה זו חזר שביט לאקדמיה ללימודי תואר שני בניהול מערכות בריאות ותואר שני בתקשורת בין תרבותית, באוניברסיטת "קלארק" בארה"ב. הוא שילב בין הלימודים לבין עבודתו בעסק בארץ.

 

לאחר הניסיון הבעייתי של העבודה עם חברת קריולן הגיע שביט בשנות התשעים למסקנה שחייב לשלוט בייצור שלו, לפתח ולייצר בעצמו מוצרים לאיפור.

 

כשלב ראשון ביקש מקריולן לשלוח לו צבעים במנות (בלקים), כאשר השלב הבא של הייצור יבוצע בארץ. אסטרטגיית ייצור זו מספקת לשביט גמישות בקביעת הגוונים, זמני אספקה שאינם תלויים ישירות במשלוחים מגרמניה וכמובן מרווחי רווח גולמי גבוהים יותר.  [דרך אגב, בשלב זה, מתאר שביט, העבירה קריולן את אחד מקווי הייצור שלה לחברה אחרת, בניגוד להסכם עם שביט].

 

בשלב השני פותח המותג הפרטי "גיורא שביט" באריזת המוצר, כאשר המוצרים עצמם היו עדיין של קריולן.

 

בשלב השלישי הוקם מפעל לייצור המוצרים באזור התעשייה בכפר סבא, שבו פותחו מוצרים שלא היו בקריולן. שביט הבין שהוא פונה לא רק לשוק המקצועי אלא גם לשוק הרחב והתאים את המוצרים לשוק זה.

 

שביט המשיך להשקיע כל הזמן את הרווחים הגבוהים שהרוויח בבית הספר, בפיתוח ובניית המותג גיורא שביט לאורך זמן ובפיתוח של מוצרים חדשים במפעל שבבעלותו.

 

 

לפני שלוש שנים, בגיל 40+, הרגיש שביט ש"התרוקן" מבחינה אישית. הוא הגיע לפרשת דרכים ורצה לנוח קצת ולחשוב. למרות ש"גיורא שביט" כבר לא היה בן אדם אלא עסק, הוא לא היה גדול מספיק שאפשר למכור אותו ולכן העביר את הניהול השוטף של העסק לבן זוגו ולזוגתו לשעבר ויצא לשנה וחצי שבתון שבהן עסק בשיט, מרתון, ספורט והרבה חשיבה!

 

בחשבון הנפש שעשה הבין שביט מספר דברים עקרוניים –

 

 

שביט חזר לעסק ומצא חברה עם מגוון רחב של פעילויות – יבוא, ייצור, בית ספר ועוד. יותר מזה, השם של החברה היה גדול משמעותית מפעילותה בפועל [מה שמצביע על פוטנציאל עסקי ושיווקי גבוה]. שביט התחיל ביישום של ההחלטות אליהן הגיע. הוא מינה מנכ"ל לחברה, עורך דין בהשכלתו ובמקצועו בעל מעוף ועם "ראש של יזם". שביט רואה את מקצוע עריכת הדין כ"פקידות מתוחכמת" המצביעה על חשיבה מסודרת וסיסטמתית, תכונות שהוא מעריך ורוצה במנכ"ל.

 

בדירקטוריון של החברה יושבים בן זוגו של שביט, מנכ"ל החברה וגיורא שביט בעצמו כאשר ישנן זכויות וטו שונות לאיזון החלטות. גיורא שביט מוגדר כיום כאחראי על המוצרים ועל הצד המקצועי של החברה. הוא בעצמו נמצא יום בשבוע במפעל, ממלא המוצרים בעצמו וכן ממשיך לאפר לקוחות בשטח...

 

נקודת מבט אישית בעולם של היום "האוניברסיטה של החיים" מעניקה יכולות ברמת המסחר אבל לא ברמת השיווק. הדיסציפלינה האקדמית – מובילה לסדר!

 

 

נקודת מבט אישית נוספת... אמן מצליח צריך, בנוסף לכשרון, את היכולת להפוך רעיון למעשה

 

 

שביט אומר במפורש שלא. בית הספר לאיפור היה המטרה המיידית של החברה, ואילו ההתעסקות במוצרים הגיעה רק מכורח הנסיבות. החשיבה האסטרטגית האמיתית התקיימה רק בתקופת השבתון שלקח.

 

 

שוב מגדיר שביט את תקופת השבתון שלקח כנקודה מרכזית בפעילותו שהובילה לחשיבה אסטרטגית אמיתית ולנקודת פריצה בפעילות של החברה. כאן הוא מוסיף את נושא ה"התנתקות" מהניהול השוטף של החברה שהיוותה נקודה חשובה נוספת בפריצה של החברה.

 

 

שביט מגדיר את היזם כאחד שיודע לקחת רעיון ולהביא אותו לידי ביצוע. במסגרת הביצוע נדרשת הפעלת עובדים, מנהלים ועוד. התכונות החשובות ליזם:

 

בין הבעיות שחווה שביט בדרך הוא מציין את השותף שלו בעסקים שכמעט וגרם לפשיטת רגל של החברה ושלו. שביט שילם המון כסף רק בשביל להציל את השם של החברה. בעיה נוספת הייתה פתיחתם של שני סניפים של החברה שנסגרו כבר לאחר שנה.

 

 

רווחיות החברה כיום נעה סביב 20% - 25% והיא בעלת פוטנציאל גדול בארץ ובעולם. לחברה יש יתרון עצום ברמה עולמית מאחר והיא מייצרת איפור באיכות גבוהה מאד ובשליש עלות מאירופה... לשביט עצמו יש יתרון גדול מאחר והוא מאפר מקצועי, מומחה בצבע, מבין בכימיה וכיום גם שם מותג. וכאן מוסיף שביט שבשביל לבנות מותג בתחום יש צורך בהשקעה של כ- 10 מיליון ₪ עבור אריזות, ייצור, פרסום, כוח אדם ועוד.

 

שביט רואה את הפוטנציאל של החברה גם בשוק המקומי בישראל וגם בשוק הבינלאומי. בעוד שלוש שנים הוא מעריך שהחברה תגדל פי שלוש מהפעילות שלה כיום ואם ייכנס משקיע אסטרטגי משמעותי היא תוכל לגדול אפילו פי שש מפעילותה כיום!

 

התכנון הוא להגדיל את הפעילות בשוק הישראלי ואח"כ לצאת ליצוא. לחברה יש מוצר מהפכני שפיתחה שהוא מעין כיסוי לעור שגם מכסה את הפיגמנט, גם היפו-אלרגני וגם מגן בפני קרינה.

 

גיורא שביט מסכם את הריאיון במבט אישי לעתיד. תוך שנתיים הוא מתכוון לעבור לגור חלק מהזמן בצפון אמריקה כאשר פעילותו תופנה למדינות אמריקה הלטינית, בהן פיתח שם טוב.

 

בואו לקרוא על יזמים נוספים ב- "סיפורו של יזם"

 

רוצים לדעת עוד על יזמים?