פורסם באתר דה מרקר 20.12.05 עודד חרמוני

 

החממה הטכנולוגית משגב גייסה במהלך החודש האחרון חצי מיליון דולר להגדלת תקציב ההשקעות שלה ולהשקעה באחת מחברות החממה הפועלת כחלק מהחממה- חברת OrthoMechanics, המפתחת פתרונות מכניים לקיבוע שיברי עצמות.  OrthoMechanics השלימה סבב גיוס בהיקף של 330 אלף דולר מהחממה ומקבוצת טרנדליינס, אשר השקיעה 2 מיליון דולר במניות החממה הטכנולוגית. עוד משקיעים בחממה הטכנולוגית קבוצת זיטלמן, חברת השקעות אמריקאית המתמחה במתן ליווי עסקי וכספי לחברות סטארט-אפ, בסכום של 150 אלף דולר.

 

החממה מספקת תמיכה כספית ופיתוח אסטרטגיה שיווקית לחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשות. תחומי הפיתוח של החממה הם מדעי החיים, תרופות וביוטכנולוגיה, מכשור רפואי ובטחון פנים

 

פורסם באתר דה מרקר 19.12.05 רויטרס

 

חברת סופטבנק (Softbank) וחברת יאהו יפאן, הקימו מיזם משותף - טי.וי בנק (TV Bank Corp), לשידור תוכניות טלוויזיה באמצעות האינטרנט. המיזם יפעיל שירות צפיית וידיאו חדש (streaming video) המכונה Yahoo!Doga, המתוכנן להיות פורטל לכ-100 אלף תוכניות שונות כולל סרטים, תוכניות ספורט ומוסיקה וכן סדרות דרמה מיפאן, טייוואן ודרום קוריאה. משמעות המילה Doga ביפאנית היא תמונה נעה (moving image).

 

השירות, ככל הנראה, יגביר את הלחץ על רשתות שידור יפאניות לשנות את המודלים העסקיים שלהן לשילוב האינטרנט בעידן הפס הרחב. יפאן היא אחד משוקי הפס הרחב המתקדמים בעולם ומציעה את הגישה לאינטרנט הזולה בעולם.

 

מאסאיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק אמר, כי השירות נמצא בשלב מבחן ויושק רשמית בחודש מארס הבא. TV Asahi חתמה כשותפת תוכן. סופטבנק מנהלת שיחות עם רשתות טלוויזיה אחרות, כולל Fuji Television Network. סופטבנק צריכה להחתים את רשתות הטלוויזיה מאחר שהן שולטות בחלק גדול מעסקי הטלוויזיה והסרטים ביפאן, בשונה מארה"ב בה האולפנים ההוליוודים שולטים בחלק הארי של התוכן המבוקש. חלק מהתוכן יהיה בחסות מפרסמים וחלק יסופק על בסיס pay-per-view.

 

פורסם באתר דה מרקר 19.12.05 הודעות ממשלתיות

 

ועדת מגנ"ט, בראשות ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, החליטה לקדם בשנת 2006 שלושה נושאים חדשים: NEGEV - טכנולוגיות מתקדמות שיידרשו בעתיד להפעלת שרותי וידאו בכל מקום ובכל עת ללא תלות במועדי השידור ו/או בתחנת הקצה. נחושה - טכנולוגיות להעברת שרותי מולטימדיה מתקדמים ברשתות טלפוניה קיימות על מנת להביא לניצול אפקטיווי של התשתית הפיזית. ביוטוב - טכנולוגיות להגברת מרכיבי הבריאות במזון טרי ומעובד ופיתוח מוצרים עשירי טעם וארומה.

 

 

באוליב סופטוור חולמים על מהפכת הנייר האלקטרוני

פורסם באתר דה מרקר 19.12.05 גליה ימיני

 

כיום כשאתם רוצים לקרוא עיתון יש לכם שתי אופציות: לרכוש אותו ולקרוא בנחת בגינה, במיטה או בכל מקום אחר, או לקרוא את הכתבות חינם מעל גבי רשת האינטרנט, מול מסך המחשב. הנוחות במרבית המקרים מנצחת. יום אחד, מבטיחים לנו כבר הרבה זמן, יהיה לנו גיליון נייר אלקטרוני, העשוי מסיליקון דק שאותו ניתן לגלגל ולקחת איתנו, ועליו ישודר לנו מדי יום העיתון המעודכן. eReading קוראים לחזון הזה.

 

חברת אוליב סופטוור, מתמחה בעיתונים אלקטרוניים וארכיונים דיגיטליים, באמצעות טכנולוגיה המאפשרת המרה של כל סוג קובץ שהוא - נייר מודפס, מיקרופילים, וקבצים בכל סוגי התוכנות השונות - לפורמט אינטרנטי בשם XML שמאפשר לשמור על המראה המקורי של החומר, אך הופך אותו ל'מסמך חכם' שבו אפשר לחפש מילים. כך מתאפשרת הצגה של עיתון מודפס בצורתו המקורית, עם כל יכולות הניתוב והחיפוש שמאפשר האינטרנט.

 

יוני שטרן, מנכ"ל אוליב הציג את החברה בפני ביל גייטס, מייסד מייקוסופט העולמית וזו המשיכה את הקשר עם החברה לאחר מכן. רונן סמוכה, האחראי במיקרוסופט ישראל על הקשר עם חברות סטארט-אפ אומר, כי אוליב מעניינת את מיקוסופט כי טכנולוגית החברה מסוגלת לעבד כל סוג מידע לתקן סטנדרט של XML. וללקוחות מיקרוסופט יש דרישה לאחזור מידע ברמה זו. אם אוליב תזכה לשותפות עסקית עם מיקרוסופט, זו תהיה קפיצת דרך עצומה מבחינתה.

 

 

פורסם באתר דה מרקר 18.12.05 ערן גבאי

 

ספקיות האינטרנט (בזק בינלאומי, קווי זהב, ברק, נטוויז'ן ואינטרנט זהב) פועלות בשוק התחרותי ביותר בישראל, ומספקות את הקישור לפלטפורמה שעל גבה תתחולל המהפכה הגדולה הבאה; החברות כבר מעצבות תוכניות אסטרטגיות ומצחצחות את המודל העסקי; VoIP - איום או ההזדמנות?!

 

אומרים שמהפיכת האינטרנט היתה הגדולה ביותר מאז המצאת החשמל, אך המהפיכה האמיתית כבר מבצבצת ובאה; הרחבת שימושי התקשורת המתבצעים באמצעות הרשת. אם החזון יתממש, הרי שהחיבור בפס הרחב יידע לעשות הכל ויספק את כלל שירותי התקשורת שהצרכן זקוק להם וגם כאלה שהוא כיום מתקשה להבין עד כמה חייו צפויים להשתנות בגללם. על מהפיכה זו מדברים מזה ארבע שנים, לפיכך נראה כי היא מתקבלת כהתפתחות טיבעית לגמרי.

 

חברות התקשורת בעתיד הלא רחוק יתמקדו באחת משתי דרכים: אספקת תשתית הולכה לבית הלקוח; או אספקת תכנים ושירותים על גבי תשתיות קיימות. החברות לא יוכלו לעמוד במעמסת הטכנולוגיה הדורשת חידוש מתמיד, התמקצעות והשקעות רבות ולמעשה כיום, אין חברת תקשורת שלא נדרשת לרענן את המודל העסקי שלה. קצר הזמן שהחברות הנ"ל יהפכו למתחרות חדשות של הכבלים והלוויין.

 

האיום על הספקיות ינבע מהשינוי שיתחולל ברשת כאמצעי לאספקת תקשורת; מעמדן היחסי בסל השירותים הכולל שיסופק באמצעות רשת האינטרנט צפוי להתערער לגמרי. טכנולוגית ה-Voice Over Internet Protocol (VoIP) היא טכנולוגיה להעברת שידורי קול ושיחה באמצעות רשת האינטרנט. השיפור האדיר באיכות שירותי הטלפוניה הקווית הניתנים באמצעותה, וכן השיפור המתמיד בהתפתחות הטכנולוגיה גם בכל הקשור לטלפוניה סלולרית, מציבים אותה כבר כיום כטכנולוגיה הראשית ליצירת תקשורת בשנים הקרובות.

 

ההשקעות בהקמה ובתחזוקה של הרשת נמוכות בהרבה מאלה של טכנולוגיות מקבילות; השימושים והשירותים המתקדמים שהיא מאפשרת גדולים בהרבה בהשוואה לחלופות; השיחות באמצעותה זולות משמעותית ועל כן מאומצות על ידי הצרכנים בהתלהבות רבה; ובעיקר, ההתחברות אליה נוחה וזמינה ומתבצעת באמצעות חיבור לפס הרחב שמספקות ספקיות האינטרנט. כיוון השינוי מושך לחבילות ושירותים המחייבים מיזוגים ושיתופי פעולה ולא עוד שחקנים בודדים.

 

בישראל שיעור חדירת הפס הרחב באינטרנט המהיר הוא השני בגודלו בעולם, אחרי השוק הדרום קוריאני. הדבר יוצר כאן תשתית של כ-1.2 מיליון מנויים שיקדמו במהירות את המהפכה במפת התקשורת המקומית. אתרי התוכן והסחר של החברות מציגים צמיחה של עשרות אחוזים, שוק הפרסום באינטרנט צומח ביותר מ-40% ומביא איתו נדידה לא מבוטלת של תקציבים; ושוק ההון מתמחר ביד רחבה יותר את פעילות האינטרנט. הפס הרחב ישמש כצינור העיקרי שדרכו יקבל הצרכן את כל השירותים.

 

פורסם באתר גלובס 18.12.05 שירה חורש

 

על פי חברת הייעוץ גרטנר, ב-2005 צפויות ההוצאות על ה-RFID בעולם להסתכם לסך של 504 מיליון דולר, גידול של 39% לעומת שנת 2004. אימוץ רחב יותר של טכנולוגיית RFID בתעשיות השונות יבוא לידי ביטוי בסוף שנת 2006, כשרכישת רישיונות חדשים יסתכמו ב-751 מיליון דולר. בגרטנר צופים כי בשנת 2010 ההוצאות הגלובליות על RFID יעברו את ה-3 מיליארד דולר.

 

RFID היא טכנולוגיה לאיסוף מידע באופן אוטומטי, המשתמשת בגלי רדיו להעברת נתונים, לזיהוי, מעקב ואיתור אובייקטים. RFID איננו דורש יכולת קשר עין בין הסורק ובין האובייקט המתויג.

 

מה שיניע את ה-RFID קדימה יהיו המקומות בהם לא ניתן יהיה להשתמש בבר-קוד, כדוגמאת איסוף נתונים מאובייקטים ניידים המצויים בחוסר סדר או בתהליכים עסקיים בלתי מובנים, כגון סביבה קמעונאית ובתי חולים. שימוש בטכנולוגיית RFID יאפשר לסביבות המאופיינות בתהליכים עסקיים בסיסיים ולא מתוכננים להתנהל באופן שיטתי. טכנולוגית RFID תתקיים ביחד עם טכנולוגית הבר-קוד, כאשר בבר-קוד ישתמשו יותר באיסוף נתונים מתהליכים מובנים ומתוכננים, כמו איסוף מידע ממחסן נתונים.

 

מלבד המעקב אחר אובייקטים ניידים, לכל תעשייה תהיה אפליקציות ספציפיות של RFID שלא ניתן יהיה להכליל אותן לתעשיות אחרות. אף על פי שתעשיות יוכלו ללמוד אחת מהשנייה, מומחיות הפיתוח והניסיון הם שיקבעו את מידת אימוץ ה-RFID בכל תעשייה. התעשיות בהן קיים פוטנציאל RFID כוללות את התעשייה הקמעונאית, תעשיות הביטחון והתעופה, אך תחומי שירותי הבריאות, הלוגיסטיקה והפרמצבטיקה הם שיאמצו את ה-RFID במהירות הגבוהה ביותר.

 

פורסם באתר דה מרקר 15.12.05 עודד חרמוני

 

חברת הסטארט אפ אמימון (Amimon), שפיתחה שבבים למודמים המאפשרים העברת וידיאו באיכות גבוהה (HD), באופן אלחוטי בין טלוויזיות ומקורות שידור כמו DVD, השלימה לאחרונה גיוס הון בהיקף של 7.6 מיליון דולר. הגיוס התבצע מהקרנות אוורגרין, וולדן וסידר.

 

אמימון נוסדה ב-2004 על ידי מומחים בתחום טכנולוגיות מוליכים למחצה, הווידיאו והתקשורת. החברה פיתחה תקן אלחוטי לטווח קצה המתחרה ב-UWB, תקן האלחוט שמקדמות חברות האלקטרוניקה והמחשבים בעולם, שמיועד לתקשורת בין מכשירי קצה אלקטרוניים והעברת קול ווידיאו באיכות גבוהה. התקן של החברה מאפשר להחליף את הכבלים ולהעביר - בניגוד ל-UWB - וידיאו לא דחוס בקצב של 1.5 ג'יגה בייט לשנייה. אמימון מציעה אלטרנטיבה באמצעות טכנולוגיה שפיתחה המאפשרת משלוח אותות וידיאו פרוסים עם אובדן שהעין לא רואה של פיקסלים מהתמונה.

 

פורסם באתר דה מרקר 15.12.05 ערן גבאי

 

בכנס בנושא ההזדמנויות העסקיות של עולם הטלקום עד 2010, אשר ערכה בישראל חברת המחקר The Shosteck Group, העריך ג'ון דנברו, שותף בכיר בחברה, כי "שוק המשחקים בסלולר יזנק בשנים הקרובות בשיעור חד ל-9.7 מיליארד דולר ואף צפוי לעבור עד 2008 את שוק הרינגטונים". מדובר בגידול של יותר מ-50% בהיקף ההכנסות של שוק המשחקים בסלולר כיום.

 

משחקים מרובי משתתפים ויכולת תלת מימד יקחו את השוק קדימה. גם שוק שידורי הטלוויזיה במכשירים ניידים (Mobile TV), יצמח לרמה של 16.8 מיליארד דולר עד 2010.

 

פורסם באתר דה מרקר 15.12.05 זוהר בלומנקרנץ

 

"למרות התמיכה הגורפת של לשכת היועצים העסקיים בתוכנית ויסקונסין, היועצים מתריעים כי הזכייניות של תוכנית ויסקונסין עוד לא נקטו בשום מהלך לעידוד מובטלים לפתוח עסק עצמאי. בעוד שהמכרז דורש זאת בפירוש", כך אמר אתמול רו"ח יעקב קופרברג, נשיא לשכת היועצים העסקיים בפנייתו לשר התמ"ת ומ"מ שר האוצר, אהוד אולמרט.

 

לפתיחת עסק על ידי מובטל יש יתרונות רבים. לדוגמא, הזכייניות יכולות לחבר בין מספר מובטלים להקמה משותפת של מיזם עסקי-עצמאי, ובכך לפתור מיידית מספר בעיות תעסוקה. בנוסף, מעבר למובטל הראשון שיקים עסק ויצא ממעגל האבטלה, יפתרו בעיות תעסוקה של מובטלים נוספים, שיבואו לעבוד בעסק חדש. לעיתים קל יותר לאדם מובטל וחסר השכלה לפתוח יוזמה קטנה, מאשר למצוא עבודה כשכיר.

 

פורסם באתר דה מרקר 15.12.05 ערן גבאי

 

26 מיליון יורו אושרו לחברות תעשייה וגופי מחקר ישראלים, המשתתפים בפרויקטים של תוכנית המו"פ השישית של האיחוד האירופי. כ-14 מיליון יורו מיועדים לתחומי טכנולוגיות המידע, כ-8 מיליון יורו לננוטכנולוגיה-חומרים ותהליכי ייצור וכ-4 מיליון יורו לאווירונאוטיקה. כך עולה מנתונים של נציבות האיחוד האירופי בבריסל. התוכנית השישית תפעל עד סוף 2006, ועם סיומה תגיע ההשקעה הכספית של ישראל בתוכנית לכ-190 מיליון יורו. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שנוטלת חלק בתוכניות אלה וההחזר הריאלי למשק ולתעשייה בישראל, כתוצאה מההשתתפות בתוכנית המסגרת, הוא פי 5 עד פי 10 מההשקעה הכספית בכך.

 

המחקרים בתחום טכנולוגיות המידע (IST) עוסקים בנושאים שונים כגון טכנולוגיות תוכנה, מערכות משובצות מחשב ורכיבי תקשורת, וכן ביישומים ארגוניים ושימור מורשת תרבותית. בתחומי ננוטכנולוגיה-חומרים-ותהליכי ייצור, עוסקים מרבית הפרויקטים בטכנולוגיות ננוטכנולוגיה חדשניות.

 

 

פורסם באתר מעריב 14.12.05 אמיר טייג, עסקים

 

187.8 מיליון משקי בית ברחבי העולם מחוברים לאינטרנט מהיר ‏– ורק ברבעון השלישי של השנה הצטרפו 15.6 מיליון משקי בית למהפכת הפס הרחב (256 קילובייט, או יותר). כך מדווחת חברת המחקר וההוצאה לאור טלקום פייפר.

על פי הדוח, השוק במזרח אסיה הוא הגדול ביותר בעולם, עם יותר מ-71 מליון משקי בית מחוברים לאינטרנט המהיר. שלושת השווקים בהם נרשם הגידול החד ביותר ברבעון השלישי של שנת 2005 הוא השוק המזרח אסייתי (הוסיף 5.55 מיליון מנויים), השוק האירופי (הוסיף 5.48 מיליון מנויים) והשוק האמריקני (תוספת של 4.4 מיליון מנויים). בישראל שיעור חדירת האינטרנט המהיר מגיע לכ-55% ממשקי הבית.