רוברט מאריך, 10.11.05

 

תיאוריות שונות מוצעות על מנת להסביר מדוע קופות הכרטיסים צונחות מטה (בקצב של 6% לשנה) וכותרי הוידיאו מחזיקים זמן מדף קצר יותר. ההנחה הרווחת הנה שסרטי השנה אינם טובים כסרטי השנה הקודמת. נוסף על כך, סרטי DVD של תכוניות טלביזיה "חוטפים" חלקים ממדפי סרטי הוידאו, מזיזים הצידה את הסרטים התיאטרליים.

 

הסבר נוסף, אשר אינו עולה לדיון לעיתים דחופות, אך נתמך מנתוני חברת המחקר קגן (Kagan Research), מתבסס על נתונים היסטורים. על פי חברת המחקר, הוצאות צרכנים על טלוויזיה, וידיאו וקולנוע עברו זעזועים מאז 1966. צרכנים הפכו מגוונים יותר מבחינת הוצאתם על בידור.

 

 

 

דו"ח מס' 12 של חברת המחקר קגן "מגמות בענף המדיה 2006" מראה כי, בשנת 2004, הוצאות הצרכנים על תוכניות בידור בטלוויזיה טיפסו ל- 1.76% מההכנסה החציונית למשק בית. זאת בהשוואה ל- 0.26% בשנת 1968. אמצע שנות ה-60 הסתמנו בצריכה נמוכה של סרטי טלוויזיה (הוידאו הביתי לא היה קיים אז).

 

דנה מאיירס, אנליסטית בכירה בחברת המחקר אומרת: "נראה שכיום אנו בפיסגת הוצאות הצרכנים על בידור". ממוצע הוצאות כל בית אב בארה"ב על בידור במדיה (טלוויזיה, וידאו ובתי קולנוע) לשנת 2004 הנה 783 דולר, בהשוואה ל-20 דולר בשנת 1968, כאשר כרטיס לקולנוע היווה את ההוצאה העיקרית של הצרכנים באותה תקופה. רמת ההוצאות על טלוויזיה בכבלים הייתה מינורית בשנת 1968. עיקר השימוש בפונקציה זו היה באזורים הכפריים והזולים, ושודרו רק שידורים חוזרים של תוכניות. טלוויזיה בתשלום הופיעה לראשונה בשנת 1975, בעקבותיה הוידיאו הבייתי, תשלום לפי צפייה ושידורי לווין ישירים, אשר באופן כללי הרחיבו את הוצאות הבידור.

 

הנחה נוספות בהתפתחות המדיה, קושרת את רמת ההכנסה לרמת ההוצאות על בידור. רמת ההכנסה והאינפלציה המריצו את רמת ההוצאות בדולרים. מהדו"ח עולה, כי ממוצע הכנסות בתי האב בארה"ב בשנת 1968 היה 7,743 דולר לשנה לעומת ממוצע של 44,389 דולר בשנת 2004. מצד שני, ההוצאות על בידור חושבו על בסיס אחוזים (הוצאה על בידור כאחוז מההכנסה) על מנת למגר את השפעת האינפלציה על החישוב, כיוון ששניהם, הוצאות על בידור ורמת ההכנסה, קשורים יחדיו.

 

ממבט לעתיד, פיתוח מערכת בידור ביתית, כגון טלויזיה (High Definition), עשוי להשפיע על הטיית הוצאות הצרכנים לכיוון של שירותי טלביזיה עם ערוצי HD מבוססי מנוי. הצרכן מקבל תוכניות על פי תשלום חודשי לדירה. בשנים האחרונות הכבלים הוכיחו את עצמם כ"עמידים למיתון", אף על פי כן, מתן מענה לצורכי הצרכנים עשוי להיות קשה בהוספה או שמירה על אפשרויות בחירת התוכניות. באותו הזמן, השאלות סירטי וידאו והליכה לקולנוע מחוץ לבית מאבדות את קיסמן, בעוד שמציעות פחות תועלת עבור הכסף, כך מסכם דו"ח חברת המחקר קגן.