פורסם באתר האינטרנט של ה- OECD 6.10.05

 

דו"ח זה מציג את תוצאות פעילות ארגון ה- OECD בתחומי מדע, תעשייה וטכנולוגיה בשנת 2005.

 

המגמה ארוכת הטווח להתפתחות כלכלה מבוססת ידע ממשיכה. מדע, טכנולוגיה והמצאות הפכו לגורמים מרכזיים התורמים לצמיחה כלכלית במדינות מתקדמות ומתפתחות כאחד. זוהי המהדורה השביעית של דו"ח OECD המתמקדת בצמיחת הגלובליזציה של הידע. אמנם אין זו תופעה חדשה לכשעצמה, אך כיום תופעה זו מופיעה בתפוצה יותר גדולה, ומונעת בעיקר על ידי טכנולוגיות מידע ותקשורת בארה"ב (ITC- Information and Communication Technology).

 

בכלכלה מבוססת ידע, המידע מופץ ברמה בינלאומית דרך מסחר במוצרים ושירותים, השקעות ישירות, זרמי טכנולוגיה ותנועת אנשים. פירמות משתמשות ב-ITC לארגון רשתות טרנס-לאומיות בתגובה לתחרות עולמית וצרכים גוברים לאינטרקציה אסטרטגית. כתוצאה מכך, פירמות רב-לאומיות מהוות את האמצעי הראשוני בתהליך תפוצת הגלובליזציה. טכנולוגיות חדשות, ויישומן בפעילויות ייצור שונות משנים את מבנה הכלכלה ותרומתם לייצרנות עולה בכלכלות OECD. מספר דוגמאות למגמות אחרונות:

הפרסום הנ"ל מביא עימו טווח נרחב של ניתוחים ותרשימים אנליסטים בנושאי מנהלות (כולל שינוי בטבע פעילויות המחקר), ניידות בינלאומית של חוקרים ומדענים, גידול בכמות ההמצאות כפי שנמדד באמצעות פטנטים, הגידול בכמות המידע הכלכלי, התפקיד החשוב של פירמות בינלאומיות, ותבניות חדשות בתחרות המסחר. הדו"ח מעלה מיקוד בשחקנים בינלאומיים מרכזיים מחוץ לתחום OECD, דוגמת סין. חלק מהעובדות הנבחנות והמספרים מוצגים לעיל:

 

 

 

השקעה בידע (כולל הוצאות על מו"פ, תוכנה וחינוך גבוה) באזורי OECD מגיעים לכ- 5.2% מהתמ"ג בשנת 2001, זאת בהשוואה לכ-6.9% השקעה בציוד ומכונות.

 

בשנת 2003, שוודיה הייתה המובילה בעוצמת השקעתה במחקר ופיתוח (4% מהתמ"ג), לאחריה פינלנד, יפן ואירלנד (3% מהתמ"ג לכל אחת)

 

סין הפכה לשחקנית השלישית בגודלה בהשקעות במחקר ופיתוח, אחרי ארצות הברית ויפן (זאת בעיקר עקב גידול מהיר בשכר החוקרים).

 

חברות קטנות ובינוניות (פחות מ-250 עובדים) משחקות תפקיד חשוב בחדשנות, אך הן מהוות רק כ-30% מכלל ההוצאות על מחקר ופיתוח.

 

יותר ויותר פעילויות מו"פ נעשות בשיתוף בינלאומי. אך ישנה שונות רבה בקרב השיעור של שיתופי פעולה זרים במו"פ תעשייתי. הטווח נע בין פחות מ-5% ביפן עד למעלה מ-70% בהונגריה ואירלנד.

 

במדינות OECD תקציב הממשלה למו"פ גדל בממוצע של 3.5% לשנה (במונחים ריאלים) משנת 2000. שלושה רבעים מתקציב המו"פ בארצות הברית הוקצו לתחום ההגנה, בין השנים 2001 ל-2005.

 

יותר ויותר מדינות משתמשות בזיכויי מס במו"פ על מנת לעודד עסקים להגדיל את המו"פ. כיום, ל-18 מדינות OECD ישנו זיכוי מס מו"פ, 50% יותר מאשר בשנת 1996. קנדה, שוויץ ואיטליה מתמקדות בעסקים קטנים, בעוד שמדינות אחרות לא עושות הבחנה זו.

 

בשנת 2001, 82% מהמאמרים המדעיים העולמיים היו מאזורי OECD, שני שלישים מהם הגיעו ממדינות G7 (ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה וקנדה). במונחי יחס לגודל (מספר מאמרים לגודל אוכלוסיה), שבדיה, שוויץ ופינדלנד מחזיקות ביחס הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

 

 

 

תארי מדע והנדסה (S&E) מהווים 23% מהתארים שהוענקו באזורי OECD, 27% באירופה ו-16% בארצות הברית. אולם, מאז 1998, מדינות רבות דחו את השותפות הנ"ל.

 

ברוב מדינות OECD, בין 25% ל-35% מתוך כלל העובדים הנם עובדים מקצועיים או עובדים טכניים. בשוודיה, לוקסמבורג, שוויץ ואוסטרליה עובדים טכניים ומקצועיים מהווים מעל 35% מכלל העובדים.

 

בשנת 2003, הייתה סין השנייה במספר המחקרים (862,000), אחרי ארצות הברית (1.3 מיליון ב 1999) ולפני יפן (675,000) והפדרציה הרוסית (487,000).

 

יותר נשים מגברים עובדות בעיסוקים מקצועיים וטכניים. מתוך כלל המחקרים, רק 25% עד 35% מהמחקרים נעשו על ידי נשים, בעיקר מסקטור ההשכלה הגבוהה. חלקן של הנשים בתעשיית המחקרים נמוך במיוחד.

 

זרמי הגירה מתכנסים לארבעה יעדים עיקריים: ארצות הברית עם יותר מ- 7.8 מיליון מומחים מקצועיים, האיחוד האירופאי (4.7 מיליון), קנדה (2 מיליון) ואוסטרליה (1.4 מיליון). כמעט יותר ממחצית המהגרים מגיעים מחוץ לאזור OECD.

 

סטודנטים זרים מייצגים יותר משליש הרישומים הדוקטורנטים בשוויץ ובלגיה ומהווים יותר מרבע מהרישומים בבריטניה וארצות הברית.

 

 

 

יותר מ-442,000 בקשות לרישום פטנט הוגשו באירופה וארצות הברית בשנת 2002. זאת בהשוואה ל-224,000 בעשור מוקדם יותר.

 

פעילות רישום הפטנטים הינה ריכוזית מאד. בשנת 2001, צרפת, גרמניה, יפן, בריטניה וארצות הברית לקחו כ- 83.6% ממשפחת הפטנטים. ביוטכנולוגיה ו-ICT הנם שני התחומים העיקריים ברישום פטנטים, ותרומתם לתעשיית הפטנטים הנה מעל הממוצע.

 

במדינות שאינן חברות בארגון, כגון ברזיל, סין, הודו והפדרציה הרוסית ישנה רמה גבוהה של בינלאומיזציה, בהשוואה למדינות גדולות החברות בארגון OECD. לדוגמה: שני שליש מהפטנטים של הפדרציה הרוסית הרשומים ב- EPO הנם בבעלות ראשית או משותפת של זרים.

 

מתוך מדינות ה-G7, בריטניה הנה המדינה הבינלאומית ביותר בהתייחס לשלושה מדדים: בעלות זרה של המצאות מקומיות, בעלות מקומית של המצאות מחו"ל ופטנטים בשיתוף עם משקיעים זרים.

 

בבחינת האינדיקאטורים לקשרים בינלאומיים ושותפות בין מדינות עולה כי, שפה משותפת, קשרים היסטורים וקירבה גיאוגרפית מהווים תפקיד מרכזי בקביעת המדינות השותפות.

 

 

 

בשנת 2001, סקטור ה-ICT ייצג 10% מהערך המוסף של העסקים באזורי OECD. חלקו היחסי בפינלנד היה הגבוה ביותר (16%), אחריה אירלנד (13%).

 

בסקטור ICT משקיעים הרבה מאוד במו"פ. בשנת 2002, הוצאות המו"פ של חברות הפועלות בתחומי ה- ICT היוו יותר מרבע מכלל הוצאות העסקים על מו"פ ברוב מדינות OECD.

 

רבע מכלל העסקים בממוצע, באזורי OECD, משתמשים באינטרנט לרכישות שונות וכשמינית משתמשים באינטרנט למכירות. אמנם ישנו גידול במכירות באמצעות האינטרנט באזור זה, אך המספרים עדיין נמוכים. החסם הנפוץ ביותר הנו מוצר שאינו מתאים למכירה באמצעות האינטרנט. חסמים נוספים שישנם הנם אבטחה ונושאים חוקיים.

 

בסוף שנת 2004 היו 118 מיליון מנויי פס רחב באזורי OECD, גידול של 34 מיליון משנת 2003. כתוצאה משימוש בטכנולוגיה זו, כמו גם, ההכרות עם הטלפונים הניידים, ירד מספר המשתמשים בטלפון הקוי.

 

הדרישה הגוברת לאינטרנט הניעה לגידול במספר המחשבים הביתיים. כאשר, בתים עם ילדים צפויים יותר להתחבר לאינטרנט וגברים צפויים להשתמש באינטרנט יותר מאשר נשים. באופן יוצא דופן בארצות הברית, יותר נשים מגברים משתמשות באינטרנט.

 

 

 

בין השנים 1999-2003, הסחר הבינלאומי במוצרים ובשירותים גדל, אך הסחר במוצרים גדל פי ארבע מהסחר בשירותים. מוצרי היי-טק (בעיקר מחשבים ומוצרי תעשיית המטוסים) היו חשופים יותר לתחרות בינלאומית, שכן רמות הייבוא והייצוא בתחומים אלה הנן גבוהות ביותר.

 

ישנה ירידה בכמות ההשקעות הישירות, בין השנים 2000-2003. מבין מדינות G7, הירידה הגדולה ביותר בכמות ההשקעות הישירות כלפי חוץ הייתה בבריטניה וצרפת. בגרמניה, צרפת ובריטניה ירדה כמות ההשקעות בתוך המדינה.

 

בהתייחס למסחר בטכנולוגיות, בין השנים 1993-2003, ארצות הברית ויפן היו בעודף, בעוד שמדינות האיחוד האירופאי היו בגרעון, בעיקר בגלל גרמניה, איטליה, ספרד ואירלנד.

 

 

 

השקעות בטכנולוגיות מידע ותקשורת מנו בין 0.35 ו-0.9 נקודות האחוז מצמיחת התמ"ג, בין השנים 1995-2003. אוסטרליה, שוודיה וארצות הברית קיבלו את מירב ההון מטכנולוגיה זו.

 

בהרבה ממדינות OECD, במיוחד אוסטרליה, יוון וארצות הברית, שירותי הסקטור העיסקי מהווים את החלק הארי בגידול מקומות העבודה בשנים האחרונות. בפינלנד ושוודיה, עיקר העבודה היה בייצור ושירותי ICT, תעשיות טכנולוגיות בינוניות וגבוהות (מיד-טק והיי-טק) היו גורם חשוב לתעסוקה במדינות יפן, שוודיה וארצות הברית.

 

נתח ה"שוק" של כלכלה מבוססת ידע ממשיך לעלות וכעת הנו מעל 20% מהערך מוסף של OECD. חלקן של תעשיות ההי-טק והמיד-טק הנו כ-7.5% מהערך המוסף של OECD, בשנת 2002.

 

המסחר בתעשיות ההיי-טק התאושש מהמשבר של שנת 2000-01. כאשר תחום הפרמצבטיקה זכה לצמיחה הגבוהה ביותר מבין מדינות OECD, בין השנים 1994-2003.

 

ייצוא היי-טק באירלנד הנו גבוה מ-50% ומעל 30% בשוויץ, קוריאה, ארה"ב, הונגריה, הולנד ובריטניה.

 

בשנת 2002, כ-40% מכל המועסקים בסקטור היצרני, היו מועסקים בתפקידים של נותני שירות, ניהול, עסקים, כלכלה ועריכת דין.

 

מדינות OECD מעניקות ערך מוסף בייצור של מעט פחות מ80% מכלל העולם, לשנת 2002. סין מהווה כ-8%. תשע מתוך עשר המדינות הראשונות במעלה בייצור עולמי הנן חברות בארגון OECD.

 

למחקר המלא - נא ללחוץ כאן