"מיקרופיננס" לעניי העולם – שבירת מעגל העוני, מנהיגים בפרט, ציבור וארגונים חברתיים צריכים לאמץ יזמות וחדשנות ככלי למניעת בעיית מחסור. "מיקרופיננס" הנה הבנקאות החדשה והצלחתה מוערכת בתרומתה לזכויות האדם. בבנגלדש לדוגמה קרוב ל- 300,000 אזרחים השתמשו בהלוואה להקמת עסק ואחוז החזר ההלוואה היה בקירוב ל - 99%..... כאשר במקום ערבון מתן ההלוואה התבסס על אמון אישי.

 

עליה בכמות ההשקעות – זו השנה הראשונה מאז שנת 2000. בארה"ב, קצב השקעות קרנות הון סיכון בחברות טכנולוגיה מתקדמת, עלה ל-21 ביליון דולר בשנת 2005, לעומת 18.9 ביליון בשנת 2003. רק 20% מההשקעות באירופה מופנות לחברות טכנולוגיה מתקדמת, זאת בהשוואה ל-84.1% מההשקעה בתחום בארה"ב. גם בחברות ביוטכנולוגיה משקיעים האמריקאים יותר מהאירופאים (פי 4.6 פעמים). באירופה, לעומת זאת, משקיעים יותר בחברות צרכניות.

 

הון סיכון, מתן חשיבות גם לאופן ההשקעה. חברות הון סיכון אמריקניות נוטות להשקיע בפחות מיזמים, מאשר עמיתיהן באירופה ויפן. הן בוררות יותר את המיזמים בהן ישקיעו ומשקיעות בטכנולוגיות חדשות שצצות, דבר המהווה את הסיבה העיקרית לשליטה של ארה"ב בתחום זה. באירופה, שוויץ ונורבגיה הן יוצאות מהכלל, בכך שהן מדביקות את קצב ההשקעות בארה"ב. בשנת 2005 גייסו בשוויץ 480% יותר משנת 2003 ובנורבגיה 170% יותר. לשם השוואה, בבריטניה, שהנה שוק ההשקעות הגדול ביותר באירופה, היה גידול של 21% בהשקעות הון סיכון.

 

רוב היזמים עדיין מגייסים הון בדרכים לא פורמאליות – הון עצמי, משפחה, חברים ומשקיעים זרים (שאינם פורמאליים). כ-66% בממוצע מהון הנצרך למיזם, מסופקים על ידי המייסד. על כל מיזם הממומן על ידי קרן הון סיכון, ישנם יותר מ-10,000 מיזמים הממומנים על ידי היזמים עצמם. יזמים צפויים להשקיע כשני שליש מההון הראשוני הנצרך להקמת המיזם.

 

מתווי מדיניות, מחנכים וחוקרים צריכים לתת תשומת לב גדולה יותר להשקעות בלתי פורמאליות מאשר לקרנות הון פורמאליות. תרומת השקעות בלתי פורמאליות (3.6%) לתמ"ג במדינות GEM, גבוהה מתרומת השקעות הון סיכון קלאסיות (0.1%).