פורסם באתר דה מרקר 30.11.05 רויטרס

 

מחקר של חברת ראיית החשבון פרייסווטר האוס קופרס (PWC), מראה כי מספר ההונאות הפיננסיות בעולם נמצא במגמת עלייה, זאת למרות התקנות החדשות והפיקוח המוגבר שנועדו למגר תופעה זו. על פי המחקר, שכלל 3,634 ראיונות עם בכירי חברות ב-34 מדינות, עולה כי מספר החברות בעולם שדיווחו על הונאות פיננסיות צמח ב-22% בשנתיים האחרונות. מבין החברות שנסקרו, 45% דיווחו על זיהוי מקרי הונאה. זאת לעומת 37% שדיווחו על הונאות בשנת 2003.

 

לפי הסקר, השיטה הנפוצה ביותר לגילוי הונאה פיננסית היא עדיין מקרית - כמו הודעות אנונימיות או דיווח אישי של עובדים - כשליש מהמקרים מתגלים באופן זה ואילו רק 26% ממקרי ההונאות מתגלים על ידי בקרה חשבונאית. הונאות כלכליות מתרחשות ומתגלות יותר בחברות גדולות, אך אין התופעה פוסחת על שום חברה או מגזר. מבין ההונאות שהתבצעו בארה"ב, 60% היו הונאות של עובדי החברה. כמעט רבע ממבצעי ההונאות היו מנהלים בכירים - אלה שאמורים להיות אחראים על הדו"חות הכספיים.

 

הריבוי במקרים יכול היה שנובע מכך שההנהלה, הרגולטורים, רשויות החוק, המבקרים החשבונאיים ומועצות המנהלים פשוט השתפרו בגילוי ההונאות. למרות הנאמר לעיל, כמעט 80% מהחברות שנסקרו אמרו שלא נראה להן סביר כי ייפגעו מהונאות פיננסיות ב-5 השנים הקרובות.

 

פורסם באתר דה מרקר 30.11.05 סוכנויות הידיעות

 

אינטל, ענקית השבבים האמריקאית, מציגה את מותג הטכנולוגיה החדש למחשבים עתידיים שישמשו כמערכת בידור ביתית המופעלת על ידי שלט רחוק. "וול סטריט ג'ורנל" מדווח, כי 40 חברות מעוניינות לשתף פעולה עם טכנולוגיית ה-Viiv, אשר פיתחה החברה, ותשיקו בינואר 2006.

 

בין החברות שישתפו פעולה עם אינטל יהיו חברות תוכנה, מוסיקה, משחקים, טלויזיה וסרטים, כגון חברת Tivo - המספקת שירותי הקלטה דיגיטליים לוידאו, חברת הלווין הבריטית בריטיש סקיי, טלקום איטליה וחברת מובילינק- חברת הורדות סרטים מהאינטרנט שהיא מיזם של חמישה אולפני סרטים אמריקאים.

 

טכנולוגיית Viiv היא חלק ממאמציה של אינטל לקדם את חזון "הבית הדיגיטלי" - המקשר בין המחשב האישי לבין מערכות הבידור הביתיות הנפרדות. כדי להשתמש במותג Viiv על יצרניות מחשבים להשתמש בשבבים דו ליבתיים ובשבבי תקשורת ובתוכנות של אינטל. למעט מחשבים אישיים, ניתן יהיה למצוא את טכנולוגיית ה-Viiv גם במגוון של מכשירים ביתיים, ביניהם מכשירים ניידים המחוברים לאינטרנט.

 

 

שר התחבורה, מאיר שיטרית, אמר בכנס איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בתל אביב, שנערך ביום שני השבוע: "הניסיון של המדינה להוציא את ערי הפריפריה כמו דימונה, ירוחם וקרית שמונה ממעגל המצוקה על ידי מתן תמריצים כספיים ליזמים שיקימו שם מפעלים הוא טיפשות". "מתן התמריצים הביא לכך שיזמים נכשלים הקימו מפעלים בערי הפריפריה, על חשבון המדינה, אחר כך המפעל פשט את הרגל והם נשארו עם הכסף", אמר שטרית.

 

לדבריו, על מנת להוציא את ערי הפריפריה ממעגל המצוקה יש לדאוג במקביל לפתרונות תעסוקה, חינוך, מגורים ותחבורה, כך שכל אזרח בישראל יוכל להגיע בתוך חצי שעה למרכז מטרופוליני גדול כמו חיפה, תל אביב, ירושלים או באר שבע וליהנות שם ממקורות תעסוקה. עוד אמר שיטרית, בין השנים 2006 ל-2010 יושקעו כ-60 מיליארד שקל בתחבורה ותשתיות, כאשר רק בשנת 2006 עצמה יושקעו 8 מיליארד שקל.

 

פרופ' יהודה חדד, נשיא המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המפעילה בעצמה קמפוסים בבאר שבע ואשדוד, אמר: "חיזוק הפריפריה של מדינת ישראל זהו אינטרס לאומי. הממשלה צריכה למצוא את השיטה לתת מענקים לחברות יציבות ומבוססות. אינטל, אל-אופ,אמדוקס והתעשייה הכימית בדרום הם הוכחה טובה לכך שהדבר אפשרי ובר ביצוע. צריך לעבוד עם תכנית עסקית מוגדרת וקני מידה מוסכמים, עם ראש פתוח, אוזן קשבת כדי שלא יקרו מצבים כפי שבעבר". 

 

פורסם באתר גלובס 28.11.05 הדס גייפמן

 

סיימון מקדונלד, שגריר בריטניה בישראל: "בריטניה יכולה להציע תשתית מבוססת, גישה למאגר גדול של הון סיכון והטבות במיסים". מגוון היתרונות שהיא מציעה ליזמי ההיי-טק הישראלים כולל תשתיות (כיסוי תשתיות הפס הרחב בבריטניה יגיע השנה ל-100%), כוח אדם מיומן, הון סיכון והטבות במסים. כיום כמעט מאתיים חברות היי-טק ישראליות, בניהן חברות תוכנה כמו אלדין, מג'יק, נס, ריטליקס ועוד, כבר הקימו שלוחה בבריטניה.

 

עיקר הביקוש הבריטי מסתמן בתחומי האבטחת מידע (מגיע לכמיליארד דולר בשנה וצפוי להכפיל את עצמו בשלוש השנים הקרובות) והמשחקים (היקף השוק הגיע ב-2004 לכ-2 מיליארד דולר, גידול של כ-7% לעומת 2003). ב-2003 היה מגזר התוכנה והמחשבים של בריטניה אחראי לכ-8% מהשוק העולמי. הנתח של מגזר התוכנה מתוך שוק זה הסתכם ביותר מ-12 מיליארד דולר. כיום צומח שוק זה בקצב של כ-5%-6% בשנה.

 

הנספח המסחרי הבריטי פיטר סטפנסון, שעומד בראש החטיבה למסחר והשקעות בשגרירות בריטניה בישראל (UKTI), הוסיף כי "ממשלת בריטניה רואה בחברות הישראליות פוטנציאל רציני וחשוב לשיתופי פעולה בתחומים רבים. החטיבה למסחר והשקעות תספק את מלוא הסיוע וכל המידע הדרושים לחברות ישראליות שמעוניינות לבחון אפשרויות השקעה ולהקים עסק בבריטניה. בנוסף, מסייעת החטיבה לחברות ישראליות ביצירת שיתופי פעולה עם חברות בריטיות בתחומי הטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה והתקשורת".

 

פורסם באתר דה מרקר 28.11.05 מיכל רמתי

 

ענקית האינטרנט גוגל בוחנת שיטת פרסום חדשה שתאפשר גם למפרסמים שאינם בעלי אתר אינטרנט,או שמעוניינים בסוג אחר של תקשורת עם לקוחותיהם, להינות מהפרסומות מצומדות החיפוש שלה. באמצעות שירות - click-to-call - משתמשים יכולים ללחוץ על קישור, שבמקום להעבירם לאתר אינטרנט, פותח תיבת שיחה בה הם מתבקשים לרשום את מספר הטלפון שלהם. לאחר מכן, מקשרת גוגל בין המפרסם למשתמש באמצעות שיחת טלפון רגילה וללא עלות עבור המשתמש.

 

גוגל אינה הראשונה המעלה רעיון כזה: אי-ביי כבר אמרה בעת רכישת חברת הטלפוניה באינטרנט (VoIP) סקייפ, כי בכוונתה לנצל את הטכנולוגיה של זו כבסיס לשירות פרסום חדש. עם זאת, אי-ביי טרם מימשה רעיון זה. גם AOL מבית טיים וורנר השיקה שירות דומה באפריל.

 

פורסם באתר דה מרקר 27.11.05 גליה ימיני

 

שון פאנינג, ממציא וממיסד נאפסטר (תוכנת שיתוף קבצים שנסגרה לפני כארבע שנים בהוראת בית משפט בארה"ב), יעלה בקרוב לרשת תוכנה חדשה בשם סנוקאפ (Snocap), שתאפשר ליצור קהילה של שיתופי קבצים בתשלום. הרשת תאפשר להוריד קבצים ממחשבים של אנשים אחרים, בדיוק כמו בשיתוף קבצים רגיל, אך המשתמש לא יוכל להוריד את השיר לפני שישלם עבורו.

 

במקביל אליו, יוצא כעת לשוק סטארט אפ ישראלי בשם נראוס (Nareos), שפיתח תוכנה המאפשרת לחברות התקליטים להפיץ שירים חוקיים בתשלום בכל רשתות שיתוף הקבצים הקיימות. באמצעות הטכנולוגיה של נראוס יכולה חברת התקליטים להצפין את הקבצים שלה ולשלוט בהם: לגבות תשלום, לחסום הורדה, או לאפשר שמיעה מוגבלת לכמה פעמים בלבד. הקבצים החוקיים המוצפנים בטכנולוגיה הנ"ל יופיעו ראשונים בתוצאות חיפוש של גולשים, לפני הקבצים הלא חוקיים. נראוס כבר חתמה על חוזים עם שלושה מפיצי מוסיקה אמריקאים: CD Baby ,Ingrooves ו-Digital Rights Agency) DRA). כל אחד מהשלושה פועל עם מאות חברות תקליטים, כך שבקרוב נראוס תתחיל להפיץ כמיליון שירים חוקיים ברשתות שיתוף הקבצים.

 

החברה הוקמה בשנת 2004 על ידי שלושה צעירים שלמדו מדעי המחשב: לזובסקי, ז'אנה אלכסנדר ואלכס זיידלסון. בנוסף לפעילות עם כל רשתות שיתוף הקבצים מספקת חברת נראוס ניתוח סטטיסטי מדוייק של הורדת השירים, כולל התפלגות גיאוגרפית. הנתונים יתעדו לא רק את השירים, אלא את כל מה שקורה ברשתות שיתוף הקבצים.

 

פורסם באתר דה מרקר 27.11.05 שלומי גולובינסקי

 

חמש חברות- אירוקה, דורסל, ב.יאיר, מעיין וקליר- ניסו לצאת השבוע בגיוס ראשון (IPO) בבורסה של תל-אביב – וכשלו. העובדה הנ"ל אינה מיקרית, והיא מלמדת אותנו לא רק על שינוי אפשרי במצב הרוח של המשקיעים בבורסה, אלא גם על איכות החברות שיוצאות לגיוס בשוק הראשוני. מעבר לעובדה שכל גיוסי ההון האלה נכשלו (מי יותר ומי פחות), הרי שחמש החברות הנ"ל אינן שייכות לדרג הראשון, השני, ואפילו לא השלישי בבורסה. אלו חברות קטנות יחסית, שמיד לאחר הנפקתן (אם וכאשר) יחלו להיסחר במסגרת רשימת היתר - רשימת המניות הקטנות בבורסה, אשר רוב החברות ברשימה זו סובלות מסחירות אפסית בניירות הערך שלהן. עיקר הגיאות המיוחסת לבורסה מתרכזת ב 20-25 מניות של החברות הגדולות. ועל מנת לעורר את עיניינם של המשקיעים המוסדיים, צריכות החברות הקטנות למכור חלום גדול- ובכך ההנפקות הנוכחיות מתקשות.

 

פורסם באתר דה מרקר 27.11.05 ערן גבאי

 

בלו ראן ונצ'רס (BlueRun Ventures), קרן ההון סיכון הגדולה בעולם, פתחה לפני שנתיים שלוחה בישראל. קרן ההון סיכון, לשעבר נוקיה ונצ'רס, הוקמה ב-1998 והיא מנהלת כיום שלוש קרנות הון סיכון בהיקף כולל של כמיליארד דולר. הקרן מתמקדת בהשקעות בחברות בתחומי טכנולוגיות מידע, מובייל ומוצרי צריכה אלקטרוניים, ומשקיעה בעיקר בסיבובים A ו-B, כ-8-2 מיליון דולר. לבלו ראן יש כיום 38 חברות בפורטפוליו, מהן שלוש בלבד בקרן השלישית והחדשה. סביב כל חברה בה משקיעה הקרן יש שניים עד ארבעה אנשים שמלווים אותה בכל תחום - טכנולוגיה, הבנת השוק והתחרות, השקעה, אסטרטגיה, מודל עסקי או מודל התפתחות עסקית.

 

ממשרדי השלוחה הישראלית בהרצליה פיתוח יצאו לפני כשנתיים הצהרות על השקעות גדולות בסטארט אפים ישראלים, ותעשיית ההון סיכון המקומית רגשה. כולם חשבו שקרן ההון סיכון הגלובלית הגדולה בחרה להקים שלוחה בישראל כדי לעקוב מקרוב אחר התעשייה המקומית ולהשקיע בה כמה עשרות מיליוני דולרים. אולם היום, שנתיים לאחר פתיחת השלוחה הישראלית, היא השקיעה בשתי חברות ישראליות בלבד - EZ Chip ואדווה סנס - סכום כולל של כ-7 מיליון דולר בלבד.

 

יוסי חסון, שהצטרף לבלו ראן ב-2001 אומר, שהקרן בודקת אם לחברה יש יכולת להיות מובילה עולמית. בישראל זה חשוב עוד יותר כיוון שאין כאן שוק מקומי והיזמים מכוונים לשוק הגלובלי. על מנת שיזמים מישראל יצליחו בשוק הגלובלי, הם צריכים להסתכל על השוק העולמי גם מזווית של Outsourcing, ולא רק מזווית של מכירה. יתרון גדול של החברות הישראליות הוא צוות הניהול שלהן. לרוב החברות יש מנהלים שכבר רשמו הצלחות ואקזיטים בעבר. רק השילוב של טכנולוגיה וצוות ניהול הוא הבסיס להצלחה. חשוב לזכור, שלא כל מה שנתפש כלא חדשני בישראל יתפש כך במדינות אחרות (לדוגמא תקשורת האלחוט בסין). החוכמה הנה לדעת להעביר חדשנות לשווקים חדשים.

 

פורסם באתר גלובס 27.11.05 הדס מנור

 

ועדת החממות הטכנולוגיות אישרה להקים 8 חברות חממה במענק של 11 מיליון שקל, בתחומי מכשור רפואי, אלקטרוניקה, תוכנה וביוטכנולוגיה. מתחילת השנה חברות חממה ובוגרות חממה גייסו 100 מיליון דולר. לדברי המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, היקף ההשקעות מצביע על הצלחתה של תוכנית החממות, ועל תרומתה הגדולה למשק.

 

בין הפרויקטים שאושרו: מעבר דרך כלי דם חסומים בחממת ניות ביקנעם; מכשיר להולכת משותקי רגליים בחממת הטכניון בחיפה; מערכת קירור מוקטנת למעבדי מחשבים בחממת ל.נ בחיפה; תוכנה לאיתור וטיפול בבעיות אבטחת מידע בקוד מקור בחממת ניות ביקנעם; והגדלת נפח בקווי אינטרנט בחממת עם-שב בשדה-בוקר.

 

פורסם באתר דה מרקר 27.11.05 סוכנויות הידיעות

 

מייסד חברת ה-VoIP הפופולרית סקייפ (Skype), ניקלאס זנסטרום, אמר בראיון לעיתון "סאנדיי טיימס": "תחום תקשורת הקול חדל להיות חלק מעסקי הטלקום, והפך לחלק מעסקי התוכנה, ושירותי טלפוניה קוויים צפויים לחלוף מהעולם". "מספר חברות טלקום מנסות להתחרות בנו אבל אינני רואה בהן איום - משום שהן אינן מבינות בתחום עסקי זה", אמר זנסטרום.

 

לדבריו, מכירת החברה לענקית האינטרנט אי-ביי נועדה לסייע לה להתמודד מול שירותים מתחרים של חברות דוגמת מיקרוסופט וגוגל. האסטרטגיה החלופית - להנפיק את החברה בבורסה - נראתה מסוכנת מדי, הוסיף.

 

סקייפ, שעל רכישתה תמורת 2.6 מיליארד דולר הודיעה אי-ביי בספטמבר, נחשבת לחברה המובילה בשוק שירותי הקול על גבי פרוטוקול אינטרנט (VoIP) בין מחשב למחשב. התוכנה הורדה והותקנה עד כה ב-150 מיליון עותקים. בנוסף, יש למערכת יותר מ-50 מיליון משתמשים רשומים ברחבי העולם. תוכנה זו מארגנת את רשת המחשבים המחוברים לאינטרנט בפס רחב כרשת תקשורת אחת. לאחר ארגונה של רשת מחשוב כזו, ניתן לשלוח מידע, בין אם קובצי מוסיקה או שיחות קוליות, ממחשב אחד לאחר ביעילות רבה. בגרטנר מעריכים, כי מספר המשתמשים העולמי ב-VoIP הוא כ-70 מיליון, מתוכם כ-52 מיליון הם משתמשי סקייפ.

 

פורסם באתר דה מרקר 25.11.05 סוכנויות הידיעות

 

יו"ר קורפ, רופרט מרדוק, חוזה עתיד עגום למגזר העיתונות עם התעצמות וגדילת היקף שירותי האינטרנט, כך אמר בראיון למגזין "Press". מרדוק מכחיש שהחל לרכוש בלהט חברות אינטרנט עקב ירידת הכנסות הפרסום בעיתון. ניוק קורפ החלה בסבב רכישות בחודש יולי, כאשר רכשה את החברה האם של אתר myspace.com - אינטרמיקס.

 

 

לאחר 6 שנות פעילות סוגר הסטארט-אפ קומיל (commil) את שעריו ומפטר את כל עובדיו. זאת על רקע אי עמידה ביעדים עסקיים ואי רצון של דירקטוריון קומיל לקבל את השינויים העיסקיים שבעלי המניות הציגו לפניו.

 

קומיל הוקמה בשנת 1999, על ידי ירון סופר ומנהלה הנו יובל דובב. החברה נוסדה כמפתחת פתרונות בתחום ה-Bluetooth. אולם לאחר מספר שנות פעילות לא מוצלחות בתחום, החליטו בחברה להסב את פעילותה לתחום פתרונות התכנסות רשתות תקשורת סלולריות וקוויות (Fixed to Mobile Convergence).  קומיל הציעה פתרון תקשורת המבוסס על טכנולוגיות אלחוטיות קצרות טווח המאפשרות חיבור של טלפונים סלולרים לתשתית הטלפוניה הקווית. פתרונות אלו יועדו בעיקר לחברות התקשורת קווית, המעוניינות להסיט חלק מתעבורת התקשורת הסלולרית לתשתית התקשורת הקווית.

 

בעלי המניות בקומיל הם הקרנות ג'מיני, תמיר פישמן ונצ'רס, פורמולה ונצ'רס ופיליפס. בסבב גיוס ההון האחרון של החברה, בדצמבר 2004, גייסה החברה 4.7 מיליון דולר מהקרנות המייסדות (מלבד מפיליפס). על-פי דיווח של קרן ההון סיכון תמיר פישמן, הקרן השקיעה בקומיל 6 מיליון שקלים. לחברה משרדים בפתח תיקוה ובלונדון.