פורסם בדה מרקר 22.11.05 טום זלר, ניו יורק טיימס

 

ממחקר שנערך על ידי פיו אינטרנט אנד אמריקן לייף פרוג'קט עולה כי, בני נוער הופכים ליוצרים העיקריים של תכנים דיגיטליים באינטרנט. 57% מכלל בני הנוער בגילאים 17-12 הפעילים באינטרנט בארה"ב, כ-12 מיליון, יוצרים תכנים דיגיטליים דרך ספריות בית הספר ועד למחשבים האישיים בבית. הם מפרסמים תכנים לאינטרנט (באמצעות טלפון סלולרי, iPod, מחשב נישא, אתרים כמו MySpace.com ו-Xanga.com, תוכנות עריכת דפי אינטרנט וכדומה) כמעט באותה מידה שהם צורכים תכנים של אחרים.

 

בני הנוער האלה הם מאוד מתוחכמים ויוזמים באופן יוצא מן הכלל. רובם מתייחסים לתפקידם כיוצרים כמובן מאליו. 22% מבני הנוער מדווחים שיש להם אתר אישי משלהם, ו-5% טוענים שהם מעבדים מחדש תוכנית שהם מוצאים באינטרנט לכדי יצירות משלהם.

 

"ברמת שוק המניות, זה אומר שהמודל העסקי כבר אינו עדכני", אמר לי רייני, מנהל פיו פרוג'קט. "ברמה החוקית, זה אומר שהקניין הרוחני מתחלק בין כולם. ברמה החברתית, זה אומר שמיליונים של בני נוער מונעים ליצור ולעצב את התרבות שלנו". עוד אמר רייני, "הצעירים של היום שוברים את המחסומים של עידן התקשורת להמונים, אשר בה מפיקים מצד אחד של הגדר וצרכנים מהצד השני".

פורסם בגלובס 22.11.05 ספיר פרץ

קרן המאגדים של התמ"ת, נועדה לקידום הייצוא לשווקים חדשים ושל מוצרים חדשים על-ידי מספר חברות היוצרות מאגד. היקף הקרן הנו 9.4 מיליון שקל והסיוע ניתן בשיטת שקל מול שקל: התמ"ת משתתף ב-50% מהוצאות חברות המאגד, והן מממנות את היתר. הסיוע הממשלתי מחולק בין החברות במאגד בהתאם לחלק היחסי שלהן בהוצאות המשותפות של המאגד.

 

מספר חברות במאגד לא יפחת משלוש חברות שאינן קשורות זו בזו וחלקה היחסי של כל חברה לא יעלה על 25%. הסכום המרבי המאושר למאגד אחד הוא 665 אלף דולר, והמינימלי 228 אלף דולר. במידה וחברה לא הצליחה להגדיל את היקף הייצוא שלה, היא פטורה מהחזרת ההלוואה מהקרן. במידה והיקף הייצוא אכן גדל החזר ההלואה לקרן יהיה בשיעור 8% מגידול הייצוא. עד כה אושרו שבעה מאגדים הכוללים 45 חברות בתחומים שונים כמו היי-טק, אומנות, צעצועים, תמרוקים ומזון אותנטי, בהיקף כספי של 14.6 מיליון שקל.

פורסם בדה מרקר 21.11.05 סוכנויות הידיעות

 

דו"ח של לשכת הפרסום האינטראקטיווי (IAB) ופרייס ווטרהאוס קופרס (PwC) מציג ממצאים מרשימים. היקף ההכנסות מפרסום מקוון בארה"ב הסתכמו ברבעון השלישי של השנה ב-3.1 מיליארד דולר, גידול של 34% לעומת התקופה המקבילה בשנה קודמת. עוד קובע הדו"ח כי ההכנסות מפרסום באינטרנט צפויות להגיע השנה ליותר מ-12 מיליארד דולר, לעומת 9.6 מיליארד דולר בשנת 2004.

 

פורסם בדה מרקר 21.11.05 עומרי כהן

 

אינטל, יצרנית השבבים הגדולה בעולם (סימול INTC), וחברת שבבי הזיכרון מיקרון (סימול MU) הודיעו היום על כוונתן להקים במשותף חברה חדשה לייצור שבבי זיכרון בלתי נדיף בטכנולוגייה מסוג NAND בהשקעה משותפת של 5.2 מיליארד דולר על פני שלוש שנים. החברה החדשה תיקרא IM פלאש טכנולוג'יס,  וייעודה לייצר שבבי פלאש NAND לשימוש במוצרים אלקטרוניים אישיים, בכונני זיכרון ניידים ובטלפונים סלולריים מתקדמים.

 

הקמת IM מיועדת לענות על הביקוש הגובר לשבבים המשמשים במכשירים דוגמת נגן המדיה iPod של חברת המחשבים אפל (סימול AAPL), איתה חתמו השתיים על הסכם אספקה ארוך טווח. במסגרת ההסכם, יהפוך המיזם המשותף לספק מוביל של שבבי זיכרון פלאש לאפל, אשר התחייבה מצידה להעביר מקדמה של חצי מיליארד דולר לאינטל ולמיקרון. תחילת ייצור השבבים של החברה החדשה צפויה בתחילת שנת 2006. בשתי החברות ציינו עוד, כי מעמדן בשוק השבבים העולמי, יסייע ל-IM להפוך לחברה המובילה בשוק ה-NAND, אשר נמצא כיום בצמיחה מואצת. 51% ממניות החברה החדשה יהיו בבעלות מיקרון ו-49% מהמניות בידי אינטל.

פורסם בדה מרקר 21.11.05 הודעות ממשלתיות

 

17 תכניות קדם מו"פ, בסך כולל של כ-1.45 מיליון שקל, אושרו על ידי ועדת תנופה בראשותו של המדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר. מתוך התכניות שאושרו, עשר היו בתחום מכשור רפואי ומדעי החיים, שתיים בתחום תקשורת ומערכות מידע, שתיים בתחום אלקטרוניקה ושלוש בתחומים אחרים.

 

פורסם בדה מרקר 21.11.05 ערן גבאי

 

רועי ועדו שיינברג, שני אחים ממוצא עלית, חתמו על הסכם למכירת החברה שהקימו, CareKey, הפועלת בתחום תוכנות לניהול וייעול תהליכי מידע רפואי, תמורת כ-60 מיליון דולר במזומן ו-40 מיליון דולר, המותנים בביצועי החברה בעתיד ובעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם. החברה נמכרה לקבוצת TriZetto, חברה העוסקת במערכות לטכנולוגיית מידע שמייעצת לחברות ביטוח רפואי ובעלת כ-100 מיליון מנויים על המערכות שלה. העסקה תלויה עדיין באישור רגולטורי, והיא צפויה להיסגר סופית במהלך הרבעון הרביעי של 2005. עובדי CareKey יצטרפו לחברת TriZetto, כאשר ד"ר עדו שיינברג ישמש כמנהל פיתוח אסטרטגי וד"ר רועי שיינברג ישמש כמנהל פתרונות אינטרנט.

פורסם בדה מרקר 20.11.05 דה מרקר

 

חברת ה-VoIP הפופולרית סקייפ (Skype) נכנסת לשוק הקמעוני בארצות הברית. אתר החדשות CNet דיווח, סקייפ, אשר נרכשה על ידי ענקית האינטרנט אי-ביי (סימול EBAY) תמורת 2.6 מיליארד דולר, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם קמעונאית מוצרי האלקטרוניקה רדיו שק (סימול RSH). במסגרת ההסכם, תשווק ערכה למשתמשים מתחילים בסקייפ (Skype Starter Kit) ביותר מ-3,000 סניפי רדיו שק ברחבי ארצות הברית. הערכה כוללת את תוכנת סקייפ, אוזניות ו-30 דקות שימוש בשירות בתשלום של סקייפ, שמאפשר למשתמשים לבצע שיחות לקווי טלפון רגילים וסלולריים.

 

סקייפ, הנחשבת לחברה המובילה בשוק שירותי הקול על גבי פרוטוקול אינטרנט (VoIP) בין מחשב למחשב, התוכנה הורדה והותקנה כבר ב-150 מיליון עותקים ויש למערכת יותר מ-50 מיליון משתמשים רשומים ברחבי העולם. בגרטנר מעריכים כי מספר המשתמשים העולמי ב-VoIP הוא כ-70 מיליון, מתוכם כ-52 מיליון הם משתמשי סקייפ. פרט לשירותי השיחות ממחשב למחשב, סקייפ מציעה גם שיחות מוזלות למספרי טלפון רגילים, וכן אפשרות לשיחות נכנסות מטלפונים רגילים למחשב.

פורסם באתר גלובס 20.11.05 זיו קריסטל

תחרות מענק מו"פ בינלאומית המתקיימת מידי שנתיים על ידי ארגון העיוורים הספרדי ONCE, תעניק פרס בגובה 240,000 יורו. זו השנה הראשונה שישראל תוכל להצטרף לתחרות לפיתוח טכנולוגיות חדשות עבור עיוורים וכבדי ראייה. תחומי המחקר לתחרות הינם: פיתוחי חומרה ותוכנה, המקלים על גישה למידע הנמצא על תמיכה דיגיטלית, מחשבים, רשתות טלמטיות ונייר. מערכות המאפשרות גישה ל-PDA , טלפונים ניידים, "בית חכם" ומכשירים ביתיים. נגישות למערכות מידע בתחנות אוטובוס ובאוטובוסים ובתחנות רכבת. חידושים הקשורים לטלויזיה דיגיטלית ונגישות למכשירי DVD.

 

בעולם חיים כיום 180 מיליון עיוורים ובעלי מגבלות ראייה חמורות, ובכל שנה מתווספים אליהם בין מיליון לשני מיליון אנשים. המרכז לעיוור בישראל, מנהלת תכנית החממות הטכנולוגיות במשרד התמ"ת, איגוד קרנות הון-סיכון והאיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע העניקו חסות מקצועית לתכנית הבינלאומית.

פורסם באתר גלובס 20.11.05 הדס מנור

 

לאחרונה החליטו משרד התמ"ת ומכון הייצוא להוסיף את רוסיה לרשימת מדינות היעד המועדפות לייצוא, לצד דרום-קוריאה, סין, הודו ומקסיקו, המככבות ברשימה זו לשנים 2004-2007. עיקר הייצוא לרוסיה הוא של אבנים ומתכות יקרות, ציוד תקשורת, ציוד חשמלי, מוצרים צמחיים, פלסטיק, מכשירים אופטיים לשימוש רפואי, פרמצבטיקה, מזון, נייר, כימיקלים ושירותים. עיקר היבוא הוא של יהלומים וכן מתכות בסיסיות. על-פי נתוני משרד התמ"ת, ברוסיה קיימים מספר תחומים מובילים, שעשויים להוות פוטנציאל להגדלת הייצוא הישראלי, שהם עיבוד מזון, ציוד לעיבוד עץ, מתכת, הרכבת מכוניות, אינטרנט וסחר אלקטרוני, טלקומוניקציה, תרופות, ציוד ושירותים לתעשיית המטוסים וציוד לתעשיית הנפט והגז.

 

יורי וולדמן, בנו של סגן שר התעשייה והמדע הרוסי לשעבר, ואחד מבעלי חברת התערוכות MVK-ISRA Exhibitions, מציע לדחוף עסקים ישראליים. חברת התערוכות MVK הישראלית, בראשות וולדמן, עוסקת בארגון תערוכות וכנסים בעיקר במוסקבה, אך גם באוראל, בסיביר, באוקראינה, בוולגה ובעוד מקומות. היתרון היחסי של החברה, אומר וולדמן, הוא בכך, שהיא מסייעת לחברות הישראליות לא רק בחשיפת מוצריהן בתערוכות ברוסיה ובמדינות חבר העמים, אלא גם בחדירה ממשית לשווקים. ברוסיה צריך להיות בעל קשרים נכונים או לקנות את הקשרים הנכונים.

 

לעולים מרוסיה מוקנה יתרון בולט בעשיית עסקים וייצוג עסקים ישראליים, במדינות מוצאם, מדינות חבר העמים לשעבר ורוסיה. זאת, הן בגלל השפה, הן בגלל התרבות, ובעיקר בגלל הקשרים והידיעה למי צריך לשלם מה ומתי, כדי לקדם את העניינים. השלטון רוצה לעודד את המשקיעים הזרים ולתת להם תנאים מועדפים - במיוחד בתחום האנרגיה. במהלך 2004 הושקעו 19 מיליארד ד', בעיקר בתחום זה. גרמניה היא המשקיעה הגדולה ביותר ברוסיה ולאחריה ארה"ב, איטליה, קוריאה וצרפת.

פורסם בדה מרקר 17.11.05 ויקטוריה שאנון, הראלד טריביון

 

מסקר שהוזמן על ידי המגזין הבריטי "ריל ביזנס" ומפעילת הטלפונים הסלולריים O2 עולה כי יותר מ-200 חברות סטארט אפ בתחום הסלולרי פועלות בבריטניה, עם מחזור הכנסות של כ-2 מיליארד ליש"ט (3.5 מיליארד דולר). בריטניה תפסה את מקומן של הארצות הנורדיות כמרכז התעשייה הסלולרית בעזרת מספר גורמים בינהם ידיעת השפה האנגלית, גישה טובה למימון פרטי וציבורי, הסרת הפיקוח על שוק הטלקום ועוד. שכשליש מהחברות המשתתפות בפסגה השנתית לתעשיית הסלולר, 3GSM WORLD, הן בריטיות.

 

הגלובליזציה שעברו מפעילות חברות הסלולר עזרה מאוד לבריטניה. חברות הסטארט אפ מפתחות משחקים, תוכנות וטכנולוגיות שונות לטלפונים הסלולרים. הן אינן מחזרות אחר יצרניות הטלפונים או יצרניות הרשתות הסלולריות אלא אחר מפעילות הסלולר. ברשימת 50 הגדולות בבריטניה נמצאות: הסטארט אפ הסלולרי וויילס (Wyless), המתמחה בתקשורת בין מכונות, באמצעות שבב אלחוטי ותוכנה המחברת מכשירים סלולריים למכשירים "טפשים", כמו מכונות שתייה. חברת AQA, קיצור למילים "תשובה לכל שאלה" (Any Question Asked), העונה על כמיליון שאלות אשר נשלחות אליה מדי שנה באמצעות הודעות SMS מהטלפון הסלולרי; סקופט (Scoopt), חברה סקוטית אשר מאפשרת למשתמש להכניס את התמונות מהמצלמה לטלפון הסלולרי; חברת דה קלאוד (The Cloud), המפעילה הגדולה ביותר של נקודות חמות (אתרי WiFi) באירופה; חברת מוביקה (Mobiqa) המפתחת ברקודים הניתנים לסריקה בטלפונים סלולריים לצורך רכישת כרטיסים ואמצעי תשלום; ו-TTP קומיוניקיישנס, אשר מפתחת תוכנות לבלאקברי. למרות כל זאת, אריקסון ונוקיה הן עדיין הציר המרכזי של שוק הטלקום בצפון אירופה, לפי חברת נורדסטרום.

פורסם באתר דה מרקר 17.11.05 סוכנויות הידיעות

 

גורדון בראון, שר האוצר של בריטניה, יכריז היום כי יספק מימון לרשת ארצית של קייטנות יזמות. 11 בתי ספר יתחילו להפעיל תוכניות ניסיון בקיץ הקרוב עם 600 תלמידים בגילאי 14-16. המטרה לסייע לצעירים לפתח רעיונות, לממש את כישרונותיהם ושאיפותיהם, ולהפוך לדור הבא של יזמים בריטיים. בתוכניות לקיץ הקרוב נכללים שיעורים בחדשנות, יזמות, קבלת החלטות, פתרון בעיות, ניהול ומנהיגות. הקייטנות ינוהלו על ידי אנשי עסקים מקומיים מובילים, מורים ויועצי יזמות שיספקו גם פעילויות, חינוך וייעוץ. הפרויקטים הראשונים בקייטנות אלו ייפתחו ב-2006 , והמודלים המצליחים ביותר ייושמו ברחבי בריטניה עם אלפי משתתפים.

 

חברת ג'נגו מנתניה, הפועלת בתחום פתרונות תוכנה לבית ולמשרד הדיגיטלי, וחברת אודיוקודס, ספקית של תוכנות VoIP, משיקות במשותף שבב (Tulip ACA494) שהופך את הטלפונים הקיימים בבית ובמשרד לטלפונים שניתן לדבר באמצעותם ברשת האינטרנט. הקופסא המעוצבת תימכר ללקוחות הקצה על ידי ספקי הציוד. באמצעות חיבור נוסף לאינטרנט תתאפשר גלישה באינטרנט תו"כ שיחת הטלפון. שוק השיחות באמצעות טכנולוגיות שלVoIPׂ מתפתח במהירות. אנליסטים מבית IDC מעריכים, כי עד סוף 2005 יעמוד מספר המשתמשים בשרותי VoIP לבית על כ-3 מליון ועד 2009 יגדל המספר ל-27 מיליון.

 

פורסם בדה מרקר 16.11.05 רון בן מנחם

 

ל"חברות בועה", חברות ללא כל פעילות וללא תוכנית עסקית, קוראים בארה"ב חברות Blank Check והן חוזרות לאופנה. ב-2005 בוצעו 40 הנפקות של "חברות בועה", בהיקף של 1.3 מיליארד דולר. החברה החדשה, שנקראת לעתים - Special Purpose Acquisition Corporation, או בקיצור - SPAC, הינה למעשה שלד ללא נכסים, ללא עובדים וללא רווחים. הכסף המגוייס בהנפקה נשמר בחשבון נאמנות ונועד למטרת רכישה או מיזוג. ליזמים מוקצב זמן מוגבל לאיתור חברת מטרה לרכישה או מיזוג ובמידה והנ"ל לא יתממש באישור של 80% מבעלי המניות לפחות, מירב כספם של המשקיעים יוחזר אליהם.

 

למודל הפיננסי הנ"ל מספר יתרונות: על אף הסיכון הגדול הכרוך בהשקעה, המשקיעים מקבלים גישה לשוק הרווחי של רכישות חברות פרטיות אשר היה סגור בפניהם עד כה (היה שמור לקרנות של משקיעים מוסדיים כגון קרנות הון סיכון, קרנות גידור ו - Private Equity Funds), ההנהלה מקבלת גישה להר מזומנים אשר שוכב בחשבון בנק ואינו נועד אלא לבצע רכישה או מיזוג, וחברת המטרה מקבלת את זריקת המזומנים והופכת לציבורית מבלי לעבור את תהליך ההנפקה.

 

טרם חלף זמן מספיק על מנת להעריך את התופעה. המבחן האמיתי של חברות אלו אינו בהנפקה עצמה כי אם בעסקות ההמשך. על אף שחברות ה - Blank Check נפוצות יותר ויותר, רק חלק זעום מתוכן הגיע לשלב הרכישה או המיזוג. רק אז ניתן למדוד באופן מהימן את הערך האמיתי לבעלי המניות.

פורסם בדה מרקר 16.11.05 דה מרקר

 

הפורטלים הגדולים והאתרים הצרכניים הפופולריים מוכרים שטחי פרסום חודשים מראש, במחירים הולכים וגדלים, על רקע הביקוש הרב לפרסומות בעמודים הראשיים. מחירי הפרסום המקוון כבר מתחרים בערוצי הפרסום המסורתיים כמו טלוויזיה, עיתונים ומגזינים. מודל מכירת שטחי הפרסום בפורטלים הגדולים השתנה גם הוא, הביקוש הרב מאפשר להם למכור "חבילות פרסום", ולחייב את המפרסמים לרכוש פרסומות גם בעמודים פחות פופולריים, אם ברצונם לפרסם בעמודים המבוקשים ביותר. ישנם אתרי אינטרנט (דוגמת MSN) היכולים גם לרכז את מכירת שטחי הפרסום בתחילת השנה. באינטרנט מתחלפים הטרנדים בפרסום במהירות. ל"באנרים" היתה תקופת הובלה בלתי מבוטלת, ה"פופ-אפים" כיכבו זמן מה גם הם, ועתה הכוכבים החדשים הם ספוטים של 15 שניות המופיעים בתחילת סרטונים וסרטים מקוונים.

 

אף כי הפרסום המקוון מהווה חלק קטן ביותר מסך שוק האינטרנט - בארה"ב למשל הוא היווה 3.7% משוק הפרסום - מספר הגולשים הגדול באינטרנט מביא להתחזקותה כערוץ פרסומי. . "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי במחצית הראשונה של 2005, צמחו ההשקעות בפרסום מקוון ב-26%, ל-5.8 מיליארד דולר, לפי חברת פרייסווטרהאוס קופרס. הצמיחה בהשקעות בכלל ערוצי הפרסום היתה 4.5% בלבד, לפי חברת המחקר TNS מדיה אינטליג'נס. על פי נתוני חברת נילסן, באוקטובר 2005, היה יאהו אתר האינטרנט הפופולרי ביותר (101.8 גולשים ייחודיים), אחריו היו אתר חברת מיקרוסופט, MSN- פורטל האינטרנט של מיקרוסופט, גוגל ו-AOL. באתרים בעלי תוכן הקשור במכוניות, תיירות, סרטים, בריאות, פיננסים או אלקטרוניקה, הביקוש גדול במיוחד. באתרים צרכניים, נמכרים לעתים שטחי הפרסום גם שנה וחצי מראש, לדברי ה"ג'ורנל".