פורסם באתר דה מרקר 14.11.05 סוכנויות הידיעות

 

גוגל השיקה כלים חדשים לניתוח התנהגות גולשי האינטרנט, לחברות שיווק והוצאה לאור ללא תשלום. הכלים החדשים יסייעו לחברות לעקוב אחר תנועת הגולשים ומסעי הפרסומות באתרי האינטרנט שלהם כגון מספר גולשים שצפו בקישורים מסויימים באתרים. הכילים החדשים אף יאפשרו לחברות לנתח קמפיינים שאינם מופיעים באתרי גוגל, כמו שיווק בדואר אלקטרוני ובאנרים ופרסומות באתרי יאהו, MSN ואתרי חיפוש נוספים. הכלים החדשים יתווספו למערכת כלים תחת השם גוגל אנליסטיקס, שבה משתמשות היום חברות רבות.

 

חברת  LDS, חברה בת של איי.טי.אל אופטרוניקס מקבוצת סולתם, העוסקת בגילוי וזיהוי חומרי נפץ בחישה מרחוק, קיבלה אישור לבקשה לפטנט שהגישה לפני כשנתיים לרשם הפטנטים האמריקני, לאפליקציות שונות לגילוי עקבות חומרי נפץ על בסיס הטכנולוגיה שפותחה בחברה. הפטנט שאושר בארה"ב מתייחס לגילוי חומרי נפץ או סמים מעל גבי דרכונים, רישיונות נהיגה, רישיונות מעבר, כרטיסי טיסה ודרך מערכות ביומטריות של זיהוי טביעות אצבע וכף יד (כגון אלו הנמצאות בשימוש בנתב"ג ובכל שדות התעופה ומעברי הגבול בארה"ב).

 

עמיחי רוב, יו"ר LDS, ציין כי בימים אלו מתקיימים מגעים לצירוף משקיעים אסטרטגיים אמריקניים לחברה במטרה להקים גוף משותף בארה"ב שיקל על המשך הפעילות מול גופי הממשל האמריקני המגלים עניין ביישומי הטכנולוגיה.

 

בסוף אוגוסט השנה סיימה חברת LDS גיוס של 2 מיליון דולר ממשקיע פיננסי בריטי, ומחברת איי.טי.אל עצמה. הגיוס נעשה לפי שווי חברה של כ-15 מיליון דולר לפני הכסף. בעקבות הגיוס, דולל חלקה של איי.טי.אל ל-94% ממניות החברה הבת.

קרן המו"פ המשותפת לישראל וקנדה תיקצבה פרויקטים חדשים ב 8 מיליון דולר. 3.5 מליון דולר מתוך הכסף שיושקע בפרויקטים יינתן כמענק

פורסם באתר ידיעות אחרונות 14.11.05 תני גולדשטיין 

הפרויקטים שנבחרו הם מתחומי התוכנה, האווירונאוטיקה, המכשור הרפואי והייצור. שנת 2004 הייתה מוצלחת מבחינת התמלוגים ובזכות זאת, הקימה קנדה קרנות דומות עם הודו, ברזיל וסין.

 

פורסם באתר דה מרקר 14.11.05 אסף בר-שי

 

משרד התחבורה הודיע כי הוא מקצר משמעותית את תהליך אישור הסבת מכונית מבנזין לגז. התהליך יתקצר מכשבועיים לשלושה ימים בלבד. על מנת להסב מכונית בנזין לשימוש בגז, יש להסב את המכונית במוסך המורשה להתקנת המערכת ולאשר את שינוי המבנה במשרד הרישוי.

 

עלות ההסבה נעה לרוב בין 6,000 שקל ל-10,000 שקל. עלותו של גז בישול, הנדרש לצורך נסיעה ברכב המונע בגז, עומדת על פחות משלושה שקלים, לעומת למעלה מ-5.5 שקלים - עלות ליטר בנזין. יתרן נוסף, הגז נחשב למזהם פחות מבנזין או דיזל. למכונית שפועלת על גז יש מספר חסרונות: אסור להפעילה במקומות סגורים כמו חניונים מקורים, וצריכת הגז גבוהה יותר לעתים מצריכת בנזין וסולר. כמו כן, ההסבה דורשת מקום בתא המטען של המכונית עבור מיכל הגז.

 

פורסם באתר דה מרקר 14.11.05 סוכנויות הידיעות

 

גוגל מתכננת להקים "סיפרייה וירטואלית" בה ניתן יהיה לשכור ספרים לקריאה בעלות של כ-10% מהספר עצמו וללא יכולת להדפיס את הספר או לשמור אותו על המחשב. בנוסף לכך השלימה גוגל לאחרונה מהלך הרחבה גדול ראשון של מסד הנתונים Google Print, המכיל טקסטים של ספרים, בהוסיפה 10,000 יצירות אשר אינן מוגנות בזכויות יוצרים. הספרים נסרקו מספריותיהן של אוניברסיטאות גדולות בארה"ב.

 

לפי "וול סטריט ג'ורנל" מספר חברות מציעות כיום שירותי ספרייה מקוונת" דומים. ביניהן, החנות המקוונת אמזון מתכננת להציע למשתמשיה לרכוש עמוד, פרק או חלק בספר כדי לקרוא באינטרנט תמורת עמלה מסויימת. כמו כן מתכננת אמזון להציע למשתמשיה שרכשו ספר - לצפות במהדורה המקוונת שלו עבור עמלה.

 

פורסם באתר ידיעות אחרונות 14.11.05 אלי שמעוני 

 

חברת ביונד סקיוריטי, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות בתחום אבטחת מידע, זכתה בפרויקט אבטחת מידע במשרד האוצר בתאילנד. הפרוייקט מוערך בכמיליון דולר והוא ימשך כשנה. העסקה התקבלה בהמשך להסכם שיתוף הפעולה שחתמה ביונד סקיוריטי לפני כשנה, עם חברת Safe&Secure התאילנדית. במסגרת ההסכם, מפיצה החברה התאילנדית את מערכות ביונד סקיוריטי בשוק התאילנדי ובארצות נוספות בדרום מזרח אסיה.

 

במסגרת הפרוייקט תותקן הטכנולוגיה שפותחה בביונד סקיוריטי, המאפשרת מציאת חורים ופרצות אבטחת מידע ברשתות מבוססות IP בצורה אוטומטית ויום יומית. המערכת תותקן ב-52 אתרים של משרד האוצר ברחבי תאילנד, המדווחים למרכז שליטה ובקרה ראשי. 

 

פורסם בדה מרקר 14.11.05

 

ממחקר שערכה חברת המחקר IVC Research Center, הסוקרת את השקעות ההון סיכון וענף ההיי-טק בישראל, עולה כי במהלך הרבעון השלישי של שנת 2005 גייסו 90 חברות היי-טק ישראליות כ-336 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון זרים וישראליים. סכום זה משקף ירידה של כ-13% מהרבעון הקודם בו גויס סכום של 387 מיליון דולר על ידי 98 חברות. ב-IVC צופים כי בשנת 2005 כולה, יעמוד קצב ההשקעות על כ 1.4 מיליארד דולר. סכום הגיוס הממוצע לחברה עמד ברבעון השלישי על 3.73 מיליון דולר. 66 חברות גייסו סכום העולה על 1 מיליון דולר, 15 מהן גייסו בין 5 ל-10 מיליון דולר, 4 חברות גייסו בין 10 ל-20 מיליון דולר וחברה אחת גייסה מעל ל-20 מיליון דולר.

 

השקעותיהן של הקרנות הישראליות בחברות ההיי-טק הישראליות הסתכמו ברבעון השלישי ב-188 מיליון דולר. זאת, בהשוואה ל-163 מיליון דולר שהושקעו על ידי הקרנות ברבעון השני של השנה. חלקן היחסי של הקרנות הישראליות מהיקף הגיוסים הכולל של החברות הישראליות, עלה ברבעון השלישי ל-56%, גבוה בהשוואה לממוצע של-42% בחמש השנים האחרונות.

 

ברבעון השלישי, היה משקל גיוסי ההון של חברות התקשורת הגבוה ביותר מבין תחומי ההשקעה השונים. 31 חברות תקשורת גייסו 112 מיליון דולר, 33% מסך ההון שגויס. חברות התוכנה הגיעו למקום השני בהיקף הגיוסים הרבעון. 16 חברות גייסו סכום של 55 מיליון דולר, 16.5%. גיוסי חברות מדעי החיים הצטמצמו ברבעון השלישי לסכום של 53 מיליון דולר, 16% מהיקף ההון שגויס.

 

פורסם באתר דה מרקר 13.11.05 איילת צורף

 

ראשי אתרי האינטרנט וואלה, MSN, נענע ו-ONE ציירו תמונה אופטימית מאוד בכל הקשור להכנסות ב-2006. ONE הציגה גידול של 100% בהכנסות לעומת 2004. על פי הערכות של ראשי ענף הפרסום המקוון, ההכנסות של ONE ב-2005 יגיעו ל-1.5 מיליון דולר; המקור של כמחצית מההכנסות הוא חברות הסלולר, המשלמות עבור שידורי הווידאו שהאתר מספק לשירותי הדור השלישי שלהן. וואלה לעומת זאת, הציגה צמיחה של 70% בהכנסות ביחס ל-2004. ונענע הציגו גידול של 65% בהכנסות, לעומת התקופה המקבילה ב-2004. לפי ההערכות, היקף ההכנסות של נענע ב-2005 יהיה 4-3 מיליון דולר. יצוין כי מקור ההכנסות של וואלה ונענע הוא בעיקר מפרסום, אבל גם מסחר אלקטרוני; ההכנסות של ONE ו-MSN נובעות רק מפרסום.

 

כיום מהווה האינטרנט כ-5%-4% מעוגת הפרסום בישראל, הנאמדת ב-850 מיליון דולר בשנה. בכירי הענף משדרים אופטימיות ומדברים על הכפלת ההיקף בתוך שנה עד שנתיים. ישנה סבירות שהיקף הפרסום באינטרנט ב-2006 יהיה כ-8%-7% מסך ההשקעות בפרסום, בעוד שכלל שוק הפרסום לא יגדל משמעותית. ישנה אפשרות שנגיע ל-10% מעוגת הפרסום כבר ב-2007.

 

האינטרנט התחיל להיות מקום שעושים בו פרסום תדמיתי, ולא רק פרסום שנועד למכור. הכוח של הטלביזיה הוא עדיין חזק מאוד. עוד מעריכים כי בתוך שלוש שנים, תקציבי הפרסום יתחלקו בין האינטרנט לטלביזיה ופרסום בעיתונות יעלם.

 

פורסם באתר דה מרקר 13.11.05 סוכנויות הידיעות

 

קטיגורית פרסים חדשה ליוצרי תוכן מקורי למכשירים ניידים (מחשבים, טלפונים סלולריים, ווידיאו iPod או קונסולת המשחק PSP) עי ידי האקדמיה למדעים ואומנויות, הארגון המעניק את פרסי ה"אמי" של הטלביזיה. הקטגוריה תושק בעת חלוקת פרסי הספורט של ה"אמי", ובסופו של דבר תתווסף גם לחלוקות פרסים אחרות כמו חדשות, תכניות דוקומנטריות ופרסי הטלביזיה היומית. הקטגוריה לא תצטרף לחלוקת פרסי "האמי" הידועים יותר, עבור תכניות הטלביזיה של שעות צפיית השיא. מטרת צעד זה הנו לעודד פיתוח של סדרות מקוריות לתחומי המדיה החדשים הפונים בעיקר לצרכנים צעירים.

 

פורסם באתר גלובס 13.11.05 הדס מנור

 

תוכנית המו"פ המשותפת של ישראל וגרמניה אישרה 22 פרויקטים רב-שנתיים ב-47 מיליון אירו.  בחמש השנים האחרונות, מאז נחתם שת"פ תעשייתי במו"פ בין המדינות, בחנו מנהלי התוכנית 136 פרויקטים רב-שנתיים ב-147 מיליון אירו. מהם הוגשו לוועדת המחקר של המדען הראשי בארץ, ד"ר אלי אופר, 34 פרויקטים ב-61 מיליון אירו, ואושרו 22. 16 פרויקטים נוספים, ב-40 מיליון אירו, נמצאים בבדיקה של מנהלי התוכנית בישראל ובגרמניה. שיתוף פעולה תעשייתי בין ישראל לגרמניה מהווה את הבסיס לשת"פ בין המדינות. גרמניה מהווה פתח לשוק האירופי, ונחשבת מובילה עולמית במו"פ. המימון מיועד למיזמים קטנים ובינוניים ובמסגרת השת"פ מקבלים הפרוייקטים מימון של עד 50% מתקציבם הכולל, כאשר המימון מגיע מארץ מוצא המיזם.

  

פורסם באתר מעריב 13.11.05 אסף מרגלית, אלכס דורון, עסקים און ליין

 

טכנולוגיות משוכללות עשויות לקחת את מקומו של הפוליגרף. מכשיר הפוליגרף הומצא ב-1921 ורמת דיוקו נאמדת על 88% על פי מחקרים. הפוליגרף מתבסס על נתוני לחץ דם, דופק, נשימה ומוליכות חשמל של העור. חברות שונות מפתחות טכנולוגיות מתקדמות יותר לאיתור מי שאינו דובר אמת. באמצעות ניתוח הקול, שרירי הפנים, גלי המוח ואפילו מערכת העיכול אפשר לזהות שקרים בקלות, במהירותובאמינות גבוהה.

 

תוכנת LVA של חברת מנסיסקו, מזהה שקרים באמצעות קול. מחקרים ממושכים מעידים כי אצל אדם שאינו דובר אמת חלים שינויים בתדרים הנמוכים של הקול (צלילים הנקראים Micro Tremors), הם בתדר של 12-8 הרץ , אינם נקלטים באוזן האדם ואינם עוברים דרך מערכות תקשורת. מדענים רבים טוענים, כי אמינותה של המכונה מוטלת בספק. בנוסף לכך, ישנו חסרון במכונה, בכך שאין היא מזהה אנשים שמשקרים ללא כוונה פלילית או מטרה להזיק.

 

טכנולוגיות מעניינות נוספות הן בדיקת גלי המוח הנקראים P300 (88% אמינות, כמו הפוליגרף), סורק תהודה מגנטית תפקודי (fMRI), המספק הדמיות מוח (90% אמינות, אך עדיין לא ישים בשטח), מערכת נוספת, שעוקבת באמצעות מצלמה רגישה במיוחד אחר תנועות סופר-זעירות בשרירי הפנים של הנחקר (לא יצא מהמעבדה) ומערכת נוספת לזיהו תנועות דמויות גל בעת התכווצות הקיבה, שמעקב אחריהן באמצעות מערכת חיישנים מתוחכמת, מספקת רמת דיוק גבוהה יותר מזו של הפוליגרף. כל הטכנולוגיות הנ"ל בעייתיות, עצם קיום מגע כלשהו עם הנחקר. הטכנולוגיה העתידית המבטיחה ביותר היא זאת שלא תחייב לחבר את הנחקר לציוד. המשמעות: בדיקת אמת גם ממרחק (מצלמת אינפרא אדום וכדומה).

 

פורסם באתר דה מרקר 11.11.05 קפטן אינטרנט

 

גוגל ממשיכה במלחמה כנגד מייקרוסופט עם דפדפן קוד פתוח "פיירפוקס", ופותחת בשיווק אגרסיבי - דולר לכל מי שעובר מהאקפלורר של מיקררוסופט לפיירפוקס. את ההזדמנות הנ"ל לא התמהמהו מלממש, ארבע פעילים פוליטים ממסצ'וסטס והשיקו אתר הנועד לשכנע משתמשים לעזוב את מיקרוסופט לטובת דפדפן הקוד הפתוח. האתר, בשם Kill Bill’s Browser,, מעוצב בסגנון הדומה לכרזת הסרט של טרנטינו ומציע 13 סיבות טובות ומשעשעות לעזוב את האקספלורר לטובת הפיירפוקס. בימים אלה חוגג הדפדפן החדש שנה שלמה של שימוש. ב-CNET דיווחו כי שיעור החדירה של הפיירפוקס עומד כעת על 8.6% מהגולשים.

 

פורסם בדה מרקר 11.11.05 זאב הולצמן

 

סקר שנערך בשיתוף פעולה של דלויט-טוש, חברת ראיית חשבון וארגון קרנות הון סיכון האמריקני NVCA, מציג מצב עגום של ישראל מבחינת כמות השקעות הון סיכון ישראליות וזרות. על פי הסקר, המקומות האטרקטיווים ביותר להשקעות עבור קרנות הון סיכון אמריקניות הם סין והודו, ישראל נמצאת במקום השישי בלבד מתוך שבע המדינות האטרקטיוויות, לפני אנגליה. עולם הון הסיכון הופך לגלובלי יותר, וכי יותר ויותר קרנות הון סיכון חושבות על יישום אסטרטגיה גלובלית בכל הקשור להשקעותיהן. חדשנות טכנולוגית עשויה לקרות במקומות שונים בעולם ומשקיע הפועל בתחום הון הסיכון חייב להיות במצב בו תהיינה לו יכולות למנף את פעילותו ואת החדשנות הטכנולוגית במקומות השונים בעולם.

 

קרנות הון סיכון ישראליות נוטות להשקיע בישראל וארה"ב. 19% מהן מתכוונות להגדיל את השקעותיהן בארה"ב. כיום כ-44% מקרנות ההון סיכון הישראליות משקיעות בארה"ב ומספר זה יגדל לכ-56% בחמש השנים הקרובות. כ--44%-43% מהקרנות בלבד מתמקדות בהשקעותיהן בישראל ומספר זה ישאר ללא שינוי בחמש השנים הקרובות.  עוד עולה מהסקר, כי תהליך שיתופי הפעולה בין קרנות הון הסיכון הפועלות במקומות שונים ילך ויגבר, וכי כדי שקרן תוכל לפעול בצורה מוצלחת אזי היכרות עם השווקים השונים ויכולת לקיים שיתופי פעולה יהפכו למרכיב חשוב ביותר בסיכויי הצלחת הקרן.