"החור השחור" בחיפוש פטנטים דומים בארץ ובעולם
 מה הסיכוי של ממציא מתחיל לקבל 100 אחוזי ודאות מתוצאות החיפוש לבדיקת כשירות ההמצאה לפטנט, ואיך יכולים פרסומים "בעייתיים" מהעבר לעזור לו לשפר את ההמצאה (או לשכנע אותו לוותר עליה לגמרי)

ישנם סוגים שונים של חיפוש פטנטים, כשלכל אחד מהם יש ייחודיות בשלב מסוים של תהליך רישום פטנט, ולכל אחד יתרונות וחסרונות משל עצמו. הפעם נדון בסוג הכי שכיח של חיפוש פטנטים, שהוא גם הסוג הכי רלוונטי לממציא בשלבים הראשונים של התהליך - "חיפוש לבדיקת כשירות ההמצאה לפטנט", המוכר גם בשמות "חיפוש ידע קודם" או "חיפוש חדשנות".

החיפוש לבדיקת כשירות ההמצאה לפטנט הוא חיפוש ראשוני ופרלימינרי (מקדמי). את החיפוש מבצעים לפני הגשת בקשת פטנט ללשכת הפטנטים, ועדיף בכלל לבצע אותו אפילו לפני התחלת כתיבת הבקשה. מטרת החיפוש היא לקבוע האם יש איפה שהוא בעולם מסמך אחד או יותר אשר מתארים את ההמצאה עבורה מבצעים את החיפוש, באופן מדויק, חלקי או דומה לו, כך שעלולה להיווצר בעיה בבואנו להגן על ההמצאה בפטנט. המונח "בעיה", יש להדגיש, מתייחס למקרים בהם החיפוש מגלה לנו שההגנה על ההמצאה תהיה הרבה יותר מצומצמת מאשר ציפינו בתחילת הדרך, או גרוע יותר - שההמצאה אינו כשירה כלל להיות מאושרת כפטנט.
 
חשוב להבין: שני התנאים אותם הגדרנו במאמרים הקודמים כבסיסיים לרישום המצאה כפטנט - חידוש והתקדמות המצאתית – אינם מוגבלים למסמכי פטנטים אשר הוגשו ללשכות פטנטים ברחבי העולם. הם גם אינם מוגבלים בזמן ובמקום. זאת אומרת שאם בתערוכה כלשהי שהתקיימה לפני 50 שנה בצרפת, הציג מישהו אב-טיפוס של מוצר שמאוד דומה להמצאה שלכם אפילו בלי תיאור בכתב, הצגה זו יכולה להיחשב כ"בעייתית" לעניין החידוש וההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה שלכם. 

למרות זאת, רוב החיפושים הראשוניים לבדיקת כשרות המצאה לפטנט עדיין מתרכזים בעיקר במאגרי מסמכי הפטנטים בארץ ובעולם. משמעות הדבר היא שתוצאות חיפוש לבדיקת כשירות ההמצאה לפטנט אינן יכולות בשום שלב להיחשב כתעודת ביטוח. למען האמת, גם אם נרחיב את החיפוש למאגרים ולפרסומים נוספים שאינם עוסקים בפטנטים, אף פעם נגיע ל-100 אחוז ודאות. זה פשוט בלתי אפשרי להרים ולבדוק מה קורה מתחת לכל אבן שמונחת כאן מבריאת העולם. 
 
גם ניסיון לסרוק בצורה מדוקדקת כמה שיותר מאגרי לשכות פטנטים בארץ ובעולם, לא תביא אותנו לאותם 100 אחוזי ודאות, ולו מהסיבה שמרבית המאגרים אינם ממוחשבים. לכן, חייבים לבצע את חיפושים האלו באופן ידני, ולא תמיד זה אפשרי. בנוסף, בקשות לפטנט לא מתפרסמות עד 18 חודשים אחרי ההגשה, ובחלק מהמדינות עד מתן האישור לפטנט, שזה שלב שיכול לארוך שנים קדימה.

התוצאה: יש "חור שחור" בן 18 החודשים הקודמים לתחילת החיפוש, אשר במהלכו נשארות חסויות בקשות קודמות לפטנטים דומים, בהנחה שיש כאלה כמובן. סיבה נוספת שלא תאפשר להגיע ל-100 אחוזי הוודאות, היא שכל חיפוש יהיה חשוף בפני טעויות אנוש. יש גם מקרים בהם עשוי הרצון להקטין את ה"רעש" בתוצאות החיפושים, לגרום למחפש להוריד מהרשימה בתום-לב מסמכים חשובים הרלוונטיים להמצאה המבוקשת.

אחרי שהסברנו מה חיפוש ראשוני אינו יכול לתת, זה המקום להסביר מה הוא כן יכול לתת לנו, ולמה הוא כל-כך חשוב עבורך - הממציא המתחיל. ראשית, אם תוך כדי החיפוש תתקל במסמכים "בעייתיים", תוכל ללמוד אותם ולשפר את המצאתך. כן, אם תצליח "לעקוף" את אותו ידע קודם המופיע באותם מסמכים, תוכל אזי לתת להמצאה שלך את החידוש וההתקדמות ההמצאתית הדרושים לו. לחילופין, חשיפה למסמכים "בעייתיים" יכולה לגרום לך להחליט לרדת מהעניין, ולחסוך בכך את ההוצאה הכספית הכרוכה ברישום הפטנט, וגם את זמן ההמתנה עד רישום הפטנט.

אם תחליט בכל-זאת להתקדם עם כתיבת הבקשה, התוצאות מחיפוש ראשוני יעזרו לעורך הפטנטים שיכתוב את הבקשה, לכוון ולחדד את תיאור ההמצאה כך שלא "תדרוך" במקומות שבהם הידע הקודם כבר נמצא. זה יחסוך לך המון זמן וכסף בתהליך הבחינה של מקוריות הפטנט.
 
*הכותב הוא חיים סטפלמן - מהנדס ועורך פטנטים מוסמך,בעליה של חברת "אינבנטיב סטפ" (Inventive Step) לחיפוש פטנטים.
**הבהרה: מאמר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי ומקצועי, ולפני כל פעולה בתחום יש להתייעץ קודם לכן עם עורך פטנטים מורשה. 

למאמרים נוספים בתחום פטנטים וקניין רוחני - לחצו כאן

לספקי שירות בתחום פטנטים וקניין רוחני - לחצו כאן