פורסם באתר דה מרקר 9.11.05 סוכנויות הידיעות

 

מיקרוסופט ספגה לאחרונה ביקורת על כך שהמודל העסקי שלה, המסתמך בעיקר על מכירת תוכנה באריזה מסורתית, עלול להתיישן. קיים חשש שיהיה פחות צורך במערכת ההפעלה של מיקרוסופט ותוכנות אופיס, שהנה מקור לחמה העיקרי. יותר ויותר חברות מציעות שירותים מקוננים בכל תחום. המעבר של תעשיית הטכנולוגיה לתוכנות מבוססות אינטרנט ולתוכנות שירתים מהווה סיכון רציני למיקרוסופט. החברה צריכה להתמקד בעיקרי המודל החדש, כולל מעבר לתוכנות ושירותים בחינם, אשר מפרנסים את עצמם באמצעות פרסום, ושיטות מתוחכמות יותר, מבוססות אינטרנט, להעברת מוצרים לידי הלקוח.

 

בשבוע שעבר הכריזה מיקרוסופט על השקת חלונות לייב ואופיס לייב, שני שירותים מבוססי אינטרנט מבוקשים, שנועדו לסייע לחברה להתחרות בגוגל, יאהו, סיילספורס.קום ואחרות שכבר נחלו הצלחה עם שירותים מבוססי אינטרנט.

 

גייטס. "יש לנו מתחרים אשר ינצלו את הגישה החדשה ויעמידו בפני אתגר - ובכל זאת, ההזדמנות להיות המובילים היא ברורה מאוד".

פורסם באתר דה מרקר 8.11.05 גליה ימיני

 

אתר עיצוב אופנה אינטראקטיבי שיפנה לנערות בנות 16 יושק בעוד שלושה חודשים (www.stylezone.com). את האתר פיתחה חברת Browzwear, שהוקמה לפני כמה שנים ועוסקת בפיתוח תוכנות תלת מימד לענף ההלבשה והאופנה. האתר החדש יאפשר לעצב לא רק את הגזרות והבדים של הבגדים אלא גם את מידות הגוף ותווי הפנים של בובת ההדמיה. המשתמשים יוכלו למעשה ליצור דמות וירטואלית ולעצב עבורה מלתחה שלמה. האתר יכלול קהילת משתמשים, שיוכלו להחליף ביניהם את הדמויות ואת עיצובי הבגדים שלהן. האתר יושק באנגלית ומאוחר יותר גם בשפות המזרח הרחוק ואולי גם בעברית.

 

המהלך הזה של החברה מזכיר מהלך של חברה אחרת בה משקיע ורדי, GuruNet, שעברה גם היא מהתמקדות בלקוחות ארגוניים להתמקדות בגולש הפרטי ולכן השיקה את אתר החיפוש answers.com וזכתה להצלחה פנומנאלית בזכות המוצר החדש הזה. בנוסף לורדי משקיעים בחברת Browzwear גופים נוספים, בהם גם תעשיות דלתא גליל.

פורסם באתר דה מרקר 8.11.05 אורה קורן

 

בהתבסס על נתוני ארגון הסחר העולמי, פרסמה חברת ביזנס דאטה ישראל (בי.די.איי), כי ישראל נמצאת במקום השמיני בעולם ביצוא לנפש - 5,426 דולר ב-2004. בשנה זו ייצאה ישראל ב-36.5 מיליארד דולר. בתחומי הדשנים (57%), ייצוא שמנים תעשיתיים (34%) ובייצוא יהלומים מלוטשים (26%), מובילה ישראל את הסחר העולמי. את ישראל מקדימות בדירוג סינגפור, הונג קונג, איחוד האמירויות הערביות, נורווגיה, שווייץ קנדה וטיוואן. אחריה נמצאות קוריאה וערב הסעודית.

יוסי ורדי, יזם היי-טק וממייסדי חברת ICQ, אומר בכנס ועידת העסקים של יצרני התוכנה כי "החשיבות של רעיונות יצירתיים לא פחות חשובה מכתיבת קוד"

פורסם ב- Ynet 7.11.05 אלי שמעוני

 

מייסד חברת ICQ אמר בכנס ועידת העסקים של יצרני התוכנה בתל אביב: "היכולת לחדש ולרענן נתונה לאנשים צעירים, כמה שאנשים יותר צעירים, המוח שלהם פחות מחויט ומקובע. יש כאן אנשים שהכישרון פורץ מהם".

 

חשיבות רעיונות ייצירתיים לא פחות חשובה מכתיבת קוד. לדברי ורדי, ישראל צריכה לתפוש את המקום בפיתוח רעיונות ייצירתיים, בתחרות עולם ההייטק עם הודו וסין ולא בכתיבת קוד שהנה טכנית. היום חווית המשתמש מאוד עדינה ויש צורך ביצירתיות רבה.

 

פורסם באתר מעריב 7.11 אמיר טייג

 

תוחשת הישראלים כי שיחות לחו"ל הן בגדר מותרות שעדיף לשמור למועדים מיוחדים הנן לא יותר מהצמדות לעבר המוכר. במהלך השנים התפתחו מאוד קווי התקשורת בין ישראל לעולם, מחירם ירד משמעותית ונפח התקשורת שלהם עלה דרמטית. לעיתים מחיר שיחה לחו"ל אינו עולה על רבע מעלות שיחה רגילה בטלפון סלולרי. קוי התקשורת לחו"ל כיום מגיעים לכ-60% ממשקי הבית בישראל ומעבירים בן שיחות טלפוניות, דואר אלקטרוני ודפי אינטרנט. המהפכה הנ"ל הורידה לטמיון את המודל העסקי של חברות החיוג לחו"ל, אשר מנסות בקושי רב (הנעוץ בהפרדה בין ספקי התשתית לספקי האינטרנט) להכנס לתחום האינטרנט. היום ניתן לבצע שיחות לחול ממחשב למחשב ללא עלות. נראה כי בעוד זמן לא רב חברות החיוג לחול תהיינה שייכות להיסטוריה.

 

פורסם באתר מעריב 7.11.05 גלעד גרוסמן

 

חברת סלופארק טכנולוגיות מציעה לנהגים דרך נוספת להתגבר על הקושי במציאת חניה בתוך העיר- תשלום חניה באמצעות הטלפון הנייד. כדי לקבל את השירות יש להירשם ברשות הדואר ולספק את מספר הטלפון הנייד ומספר כלי הרכב. הנתונים מוזנים למערכת והמנוי מקבל מדבקה וסיסמא, שבאמצעותם ניתן להשתמש בשירות.

 

השירות החדש נוסה לפני כשנה בחדרה, ולאחרונה נכנס גם לשורה של ערים נוספות בארץ, בהן אילת, רחובות, בת-ים, גבעת שמואל, כפר-סבא, נצרת וטבריה. החברה מקווה להחדיר את השירות בעתיד גם לערים הגדולות

 

פורסם באתר דה מרקר 7.11.05 סוכנויות הידיעות

 

הסיכויים לעבוד כטייס בחברת תעופה קלושים מהסיכויים שיקים חברת תעופה בעצמו. כך אמר לעיתונות הבריטית - מרטין הלסטד בן ה-19 - שהתבדח עם ידיד על כך בשנה שעברה. הלסטד קיבל את רשיון הטייס שלו בגיל 18 וביום חמישי האחרון השיק הנער את הטיסה הראשונה של חברת התעופה, אלפא ואן איירווייס, שהקים במו ידיו. הלסטד, טייס מוסמך, הקים את חברת התעופה באמצעות השקעה של 500 אלף ליש"ט (900 אלף דולר), לאחר שמכר חברת תוכנה שהקים בגיל 15, שבה פיתח מדמי טיסה (סימולטורים).

 

אלפא ואן תטוס פעמיים ביום משדה התעופה סאות'המפטון במטוס BAE ג'טסטרים בן 18 מושבים שקנה הלסטד ומטוס חכור נוסף. הטיסה הראשונה תנחת באייל אוף מאן, מאיי התעלה הבריטיים. החברה מצפה להטיס 75 אלף נוסעים בשנת הפעילות הראשונה שלה. נתיב התעופה בין סאות'המפטון לאייל אוף מאן פופולרי בקרב אנשי עסקים רבים, הפועלים במקלט המס הידוע.

 

הלסטד זכה לכינוי "בייבי ברנסון", על שם איל העסקים הבריטי ריצ'רד ברנסון, הבעלים של חברת התעופה וירג'ין. הלסטד סיפר כי לאחר שהתפרסמה בעיתון ידיעה על כוונתו להקים את חברת התעופה התקשר אליו ברנסון כדי לתת לו עצות.

פורסם באתר דה מרקר 6.11.05 גלית ימיני

 

ד"ר אברהם כדר הינו יזם אינטרנט מיוחד, אשר משתמש בטכנולוגיה כמכשיר להעברת מסרים חינוכיים. כדר עומד מאחורי אחד מאתרי האינטרנט המצליחים ביותר לילדים בארה"ב: www.brainpop.com. . האתר מותאם לתוכנית הלימודים האמריקאית וכולל מאות סרטוני אנימציה משעשעים במגוון רחב של נושאים - החל במדע, טכנולוגיה, גיאוגרפיה, בריאות ומתמטיקה, וכלה במדעי החברה ובאנגלית. הסרטונים המצוירים הללו מסבירים בדרך משעשעת מושגים בסיסיים בתחומים האלה - ובכך יוצרים חוויית למידה מעט שונה לילדים. כ-5 מיליון תלמידים אמריקאים משתמשים באתר מדי יום, והמנוי משולם על ידי בתי הספר שלהם. האתר מדווח ש-20% מבתי הספר בארה"ב רכשו מנוי לשימוש בו, והכנסותיו מתקרבות ל-10 מיליון דולר בשנה.

 

בימים אלה מתורגם בריינפופ גם לצרפתית, ספרדית וסינית, וידו של כדר עוד נטויה. כרגע עובד כדר על סדרת תכנים חדשים לילדים צעירים יותר, בגילאי הגן, וכן על תכנים לילדים בגיל התיכון. "ואולי יום אחד עוד אנהל את כל האופרציה הזו מישראל", אומר כדר. בשל ההצלחה הגדולה ישיק כדר בישראל גירסה עברית של האתר, www.brainpop.co.il,, שבה הילד טים הופך לילד תום. לרגל ההשקה הגיע כדר לביקור מיוחד בישראל.

פורסם באתר דה מרקר 4.11.05 עודד ירון

 

ממחקר שביצעה מיקרוסופט עולה כי כ-57% מהאוכלוסייה זקוקים לסיוע כלשהו כשהם גולשים ברשת. מדובר במגוון רחב של אנשים, החל בזקנים דרך סובלים מליקויי למידה וכלה בעיוורים. לדבריו של דדי פרלמוטר, מנכ"ל קבוצת הניידות באינטל העולמית, בכנס המפתחים של החברה, "האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד ממרקם החיים. הוא מרכזי כמו טלוויזיה או רדיו". זאת נכון לחלק הרואה של האוכלוסייה. מעברו השני של המתרס עומדים אלפי עיוורים שחיים בישראל ורוצים להתחבר לאינטרנט - ובאמצעותו לעולם – אך נתקלים בחומות טכנולוגיות ובביורוקרטיה.

 

למרות שהאינטרנט יכול להיות כלי אידיאלי לאנשים עם מוגבלויות שמתקשים לצאת מהבית, הוא אינו נגיש עבור רבים מהם. חברות כגון Let's Talk, אתר "נגישות לאינטרנט" (www.nagish.org.il), חברת באום הגרמנית (עם תוכנת וירגו), ופרידום סיינטיפיק (עם תוכנת Jaws) מחזיקות בתוכנות שונות המקלות במידה מסויימת על קהל מיוחד זה, אך הדרך עוד ארוכה. התוכנות הנ"ל יקרות מאוד (המחיר של צג ברייל הוא כ-30 אלף שקל ומחיר תוכנה לקריאת מסך נמוך רק בכמה אלפים.) ומסובסדות רק לחלק קטן מהאוכלוסיה. כמו כן אין הן מותאמות לשפה העברית בשל שיקולים של עלות מול תועלת החברות.

 

רק 20%-15% מהעיוורים אינם רואים כלל. השאר הם כבדי ראייה שמשתמשים בציוד הגדלה מיוחד "ופשוט קוראים יותר לאט". רבים מהם משתמשים בתוכנות הגדלה ובהרבה מקרים יותר קל להם לקרוא טקסט לבן על רקע שחור. קיימים גם מכשירים המסייעים בקריאת עיתונים וספרים - החל בזכוכיות מגדלת וכלה במערכות טלוויזיה במעגל סגור שמצלמות את הטקסט ומגדילות אותו. העיוורים רק רוצים שהאתרים ה"רגילים" יכללו גם גירסה טקסטואלית ללא אלמנטים גרפיים שמפריעים לפעולת התוכנות המיוחדות, ושכל אובייקט גרפי יכלול חיווי טקסטואלי, שיאפשר לתוכנה לזהות אותו.

 

האוכלוסייה הנ"ל מהווה נתח רציני ולא מנוצל, ברגע שבעלי האתרים יבינו כי נגישות תגדיל את הכנסותיהם הם לא יהססו להשקיע את המאמץ הנדרש. צריך רק להגביר את המודעות בקרב בעלי האתרים, לפחות הגדולים והחשובים שבהם, בעזרת הסברה ואולי גם באמצעות חקיקה וענישה. בארה"ב למשל ישנו חוק שאומר שהממשל קונה רק מוצרים נגישים טכנולוגית.

 

מידע נוסף על נגישות אתרים אפשר לקבל באתר הכללים של קונספציה (www.standards.co.il) ובאתר נגישות לאינטרנט (www.nagish.org.il).