יעקב קדמי הקים חברה להשקעה בחברות סטארט אפ
ערן גבאי, דה מרקר 26.10.05
יעקב קדמי, ששימש כסמנכ"ל בכיר לשירותי הדור השלישי בפרטנר וכמנכ"ל משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, הקים חברת השקעות - קדמי רעיונות - להשקעה בחברות סטארט אפ ישראליות וסיוע בקידום הפעילות של החברות בחו"ל.
קדמי פועל כשותף בחברת לינק קיו המפתחת פתרונות לשירותי נדידה בסלולר באמצעות פעילות כרטיס ה-SimCard, שעשוי להוזיל את מחירי השירות ב-70%. קדמי פועל לשיווק פתרון החברה, בה הושקעו עד היום כ-4 מיליון דולר, בטורקיה, ברומניה ובצרפת. כמו כן, מסייע קדמי לחברה נוספת שפועלת בתחום העברת שידור טלוויזיה ממכשיר סלולרי.
ביל גייטס: "העיתונות מנפחת את גוגל; יש להם אתר חיפוש טוב - אבל אנחנו רוצים לעשות את זה טוב יותר"
גליה ימיני, דה מרקר 25.10.05
ביל גייטס, יו"ר ומייסד מייקרוסופט, טוען כי לגוגל הילה גדולה באופן לא פרופורציונאלי לראש. לטענתו יוצרים את ההילה העיתונאים, אשר מייחסים לחברה תכונות של קסם וכל יכול. "זו חברה נחמדה, אבל לא כזו מיוחדת כמתחרה. העיתונות עשתה הרבה רעש מכך שגוגל יצאה עם אינסטנט מסנג'ר, אחרי שלכולם יש כבר תוכנות כאלה." עוד אמר גייטס: "לגוגל יש מנוע חיפוש טוב, אבל אנחנו רוצים לעשות חיפוש טוב יותר משלהם. עדיין קו המוצרים של גוגל צר מאוד, ויש בהחלט מה לעשות בתחום החיפוש".
גייטס גם דאג להחמיא בתחילת ביקורו לטכנולוגיה הישראלית: "זה הביקור הראשון שלי בישראל, והמטרה המרכזית שלי היא ללמוד מה קורה כאן. יש כמה דרכים להסתכל על ישראל. יש כאן עומק אדיר של שימוש בטכנולוגיה, האוניברסיטאות כאן מאוד חזקות בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב. לישראל יש תרומה לא רק בתחום הסטארט אפים אלא גם במחקר ופיתוח בחברות גדולות - אני רואה את הדוגמאות של אינטל ומוטורולה, למשל. אבל אני גם מאוד מרוצה ממה שעושה מרכז הפיתוח שיש לנו בחיפה. בישראל יש הרבה יותר שימוש בטכנולוגיה מאשר במדינות אחרות, זה כמעט כמו עמק הסיליקון. כשפגשתי כאן סטארט אפים זה היה כמו להפגש עם חברות בעמק הסיליקון. יש כאן מומחיות בהרבה תחומים, כמו למשל באבטחת מידע, והצלחה מביאה לעוד הצלחה. ישראל דומה לארה"ב יותר מאשר כמעט כל המדינות בהן ביקרתי.
גידול של 13% בהשקעות הון סיכון בארה"ב ברבעון השלישי ל-5.26 מיליארד דולר
סוכנויות הידיעות, דה מרקר 25.10.05
השקעות ההון סיכון בארה"ב המשיכו לצמוח ברבעון השלישי של השנה, לאחר שקרנות הון סיכון הזרימו לחברות סטארט אפ 5.26 מיליארד דולר - גידול של 13% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. לפי דיווח סוכנות איי.פי.
חברות הון סיכון השקיעו במהלך הרבעון השלישי 2005, ב-714 חברות. חלק ניכר מהשקעות ההון סיכון ברבעון השלישי זרם לחברות סטארט אפ בתחומי התוכנה והביוטכנולוגיה, שזכו להשקעות של 1.04 מיליארד דולר ו-1.01 מיליארד דולר בהתאמה. נרשמה גם התאוששות בהשקעת בחברות אינטרנט, שזכו להשקעות של 2.21 מיליארד דולר בשלושה הרבעונים הראשונים של השנה.
במשך 14 הרבעונים האחרונים, היקף ההשקעות הון סיכון בארה"ב היה בטווח של 4.4-6.2 מיליארד דולר, מה שמראה על התייצבות במגזר ההון סיכון לאחר תקופת בועת הדוט.קום עתירת ההשקעות בה השקיעו קרוב ל-20 מיליארד דולר בחברות סטארט אפ מדי רבעון.
מה עדיף שכיר או עצמאי?
שמואל מרחב, דה מרקר 24.10.05
הרוב המכריע של האנשים בחרו בנתיב קריירה של להיות שכיר. על כל 6-7 שכירים בישראל יש עצמאי אחד. האם בחירת הרוב בנתיב קריירה של שכיר נעשית באופן מודע או מתוך נוחות והרגל של ללכת בדרך הבטוחה והמוכרת?
חלק מהתרבות הישראלית כוללת בתוכה השתייכות לצבא, ארגון בו ההיררכיה ברורה מאוד ואינטנסיבית. נורמות החברה, המסרים מההורים, בתי הספר והאוניברסיטאות מחנכים אותנו להיות חלק מארגון/מסגרת ולא שמים דגש מיוחד (וחשוב) על חינוך לעצמאות ויוזמה.
המשק כולו "משלם" על התנהלות זו; שכירים רבים נוטים להצר את ראייתם לתפקידם בלבד ובכך אינם יכולים לראות את התמונה בכללותה ולמצוא דרכים לשפר את תפקוד הארגון בו הם עובדים. סקרנותם כמלה מחוסר ראיית הגירויים הקיימים בסביבתם, מכיוון שאין הם מוכנים לקראתם. אמנם לא כל אדם יכול להיות עצמאי, אך חשוב לעודד בכל ארגון חשיבה עצמאית ללמידה בלתי פוסקת, יוזמות, לקיחת אחריות, סקרנות, חיפוש אחר הזדמנויות ושת"פ בין כל דרגי ההיררכיה.
אז מה אתם מעדיפים להיות שכירים או עצמאיים? גם אם בחרתם בקריירה כשכירים- חישבו כעצמאים.
תקרת הזיכוי במס על תרומה לעמותות עולה ל-4 מליון שקל
יהודה שרוני, מעריב 21.10.05
בשורה חשובה למוסדות ללא כוונת רווח ולעמותות: שר האוצר אהוד אולמרט יחתום בימים הקרובים על תקנות חדשות, המעלות את תקרת הזיכוי במס על תרומות מ-2 מיליון שקל ל-4 מיליון שקל. העלאת התקרה אמורה לעודד גופים רבים, ובעיקר חברות ציבוריות, להגדיל את מעורבותם בקהילה. למהלך היבט מס נוסף: שיעור הזיכוי במס על התרומות עמד עד היום על 35%, והיה זהה לגובה המס החל על חברות. עם הפחתת מס החברות (עד רמה של 30% בשנים הקרובות) יופחת גם שיעור הזיכוי.
שוק התוכן הסלולרי יוכפל ב-2005.
אמיר טייג, מעריב 21.10.05
שוק התוכן הסלולרי מתבסס בעיקר על הורדת רינגטונים, טפטים ואנימציות למכשירי הסלולר, הסתכם ב-2004 ב-520 מיליון שקל וצפוי להכפיל עצמו ב-2005, כך מעריך אבי טל, מנהל חטיבת התוכן בחברת קונטקט, המתמחה בשירותי תוכן סלולרי.
טל מעריך כי תחום התוכן ייצר עבור חברות הסלולר הכנסות בסך 310 מיליון שקל בלבד ב-2004, שהיוו כ-2% מכלל ההכנסות בשנה זו. סך הכנסות חברות הסלולר המקומיות משירותי תוכן, כולל הודעות טקסט, הגיע ל-7% מההכנסה ללקוח ברבעון השני של 2005. זאת לעומת 16% בממוצע בארצות אירופה ו-22% באסיה.
להערכת חברת קונטקט, המתמחה בשירותי תוכן סלולרי, בכל חודש מתבצעות בישראל כ-5 מיליון הורדות של תכנים כמו רינגטונים ותמונות, דבר שמייצר הכנסות של כ-180 מיליון שקל בשנה. בתוספת תחום סרטוני הווידיאו, היקף השוק מגיע ל-200 מיליון שקל בשנה.
פורסטר: שוק ההיי-טק האמריקני צפוי להיכנס להאטה משמעותית בתחילת 2007
פורסם בגלובס 20.10.05
מבססים את הצפי על התנהלות מחזורית של שוק הטכנולוגיה (סופו של מחזור טכנולוגי אחד ותחילתו של אחר), לפיה האטה זו תיגמר במהלך 2008, וב-2009-2010 יזנקו ההשקעות בהיי-טק.
מאז מלחמת העולם השנייה אנו נמצאים במחזורים טכנולוגים, כיום אנו לקראת סופו של המחזור השלישי, אשר החל בסוף שנות השמונים והגיע לשיאו בשנת 2000. מאותה שנה אנו נמצאים בשלב 'עיכול' הטכנולוגיות, בו מועט קצב ההשקעות בטכנולוגיות חדשות". פורסטר מעריכה, כי המחזור הנוכחי יארך כשמונה שנים, כפי שערכו המחזורים הקודמים, ויסתיים בשנת 2008. ההתאוששות בשוק תתחיל במהלך שנת 2008 ותימשך עד לסוף העשור הנוכחי, כאשר בשנים אלה צופה פורסטר זינוק חד בהשקעות בהיי-טק והכפלת קצב הצמיחה השנתי, אשר צפוי להגיע לממוצע של 9 אחוז לשנים 2008 עד שנת 2010.
בפורסטר מדגישים כי התחזית הנוכחית מתבססת על כך שהכלכלה האמריקנית תיכנס לתקופה של האטה בסוף שנת 2006, וכי זו תימשך לתוך שנת 2007. ההנחה היא שהאטה זו בכלכלה האמריקנית לא תתפתח לכדי מיתון של ממש, אולם עדיין היא תשפיע רבות על השקעות חדשות בטכנולוגיה. בפורסטר מציינים כי תסריט אחר, העשוי להתממש, הוא שההאטה בכלכלה האמריקנית תחל מוקדם יותר, כבר בשנת 2006, וכן תתפתח למיתון של ממש. דבר זה עלול להתרחש אם מחירי האנרגיה והדלקים יישארו ברמות גבוהות ויגרמו ללחצים אינפלציוניים, דבר אשר יגרום לבנק הפדראלי להאיץ את קצב העלאת הריבית. במקרה שכזה, ההאטה בתחום הטכנולוגיה צפויה להיות חריפה בהרבה, ולהתחיל כבר במהלך שנת 2006, תוך שהיא ממשיכה לתוך 2007.
פורסטר ממליצה ללקוחותיה להשקיע באופן שמרני בטכנולוגיות חדשות בשנים 2005 ו-2006, ולהתכונן להאטה הצפויה להתרחש בשנת 2007. בפורסטר אומרים כי הזמן המתאים לביצוע השקעות משמעותיות בגל הבא של טכנולוגיות חדישות יהיה בשנים 2008 ו-2009, וכי מומלץ להימנע מהשקעות גדולות עד אז.
מספר עובדי ההיי-טק מרקיע שחקים
יוסי גרינשטיין, מעריב 19.10.05
מספר העובדים בענפי ההיי-טק גדל ב-12% בתוך שנה וחצי, והגיע לשיא של 139.2 אלף עובדים. זהו קצב כפול ממספר העובדים במשק. מפברואר 2004 עד אוגוסט 2005 נוספו 14.5 אלף עובדים חדשים לענף. כמו כן, עלה השכר הממוצע בהיי-טק ב-4.5% בשנה והגיע ל-17.7 אלף שקל.
מספר העובדים בחברות מו"פ בישראל גדל ב-18% לשיא של 27.1 אלף עובדים. כמו כן מועסקים נוספו 15.7 אלף עובדים לענף ציוד התקשורת האלקטרונית, 31 אלף לתחום הציוד הרפואי ו-65 אלף לשירותי המיחשוב.
|
